חינוך לגיל הרך: כישרונות פרטניים

לא כל הילדים מראים כישרון יוצא מן הכלל במבט ראשון, אבל כולם יכולים לעשות משהו טוב במיוחד. אחרי הכל, אפילו רוב המבוגרים הם רק מחוננים בממוצע בתחומים רבים. “הקטנים צריכים ליהנות מהחוויות שלהם. האשמה והלחץ לביצוע מאיטים את הילד; הם מורידים את תחושת ההישג שלו. לעומת זאת שבח וביטחון ביכולות שלהם מדרבנים אותם ", מסביר המחנך המוסמך.

היא מציינת כי ההתפתחות האנושית אינה מתנהלת בקו ישר, אלא בשלבים. זה מיועד לדרישות בהתאמה של חיי היומיום. יש ילדים מופלאים שחגגו נסוגים לבינוניות כמבוגרים, ואילו הסיפור של גאון הפיזיקה איינשטיין, למשל, הוא שהוא היה תלמיד חלש בגיל צעיר. לכן: כל ילד לומד במהירות שונה ויש לו תקופות בהן הוא לא מפתח כישרונות מסוימים אלא מעדיף לפנות לדברים אחרים. יותר מדי נזיפה יוצרת חוסר ביטחון.

ציפיות מוזרות פוגעות בילדים

תמיד נהיה רע כשילדים מקפידים על דבר אחד רק למען הוריהם. זה חל על הופעות בבית הספר, כמו גם ספורט, שיעורי מוסיקה וכל הפעילויות האחרות. "עמידה בציפיות של אחרים אינה בהכרח תורמת להתפתחות האישיות של עצמו. אם הורים כופים את ילדיהם את הציפיות שלהם, הם גורמים לו להבין שהם אינם מכירים ביכולותיו ", מסביר קסלרינג.

הילד חווה התנהגות כזו פוגעת ומעליבה; יש לו את התחושה שהוא עשה משהו לא בסדר, שהוא לא "נכון" בעצמו. כל זה מפחיד אותו.

הורים צריכים לקבל את ילדיהם כפי שהם

על ההורים לשים לב כאן לאותות שונים, למשל, דמעות, ייאוש, התרסה מוגזמת, תוקפנות, שקר ונסיגה. אך תלונות פיזיות מתמשכות כגון כאבי ראש ו בחילה מצביעים גם על דרישות מוגזמות.

לאחר מכן, דיון עם המורים או המחנכים של מעון היום יכול להבהיר במהירות אם המשאלות והדרישות מצד הילד עשויות להיות גבוהות מדי. גם אם הביצועים של הילד בבית הספר הם ממוצעים בלבד, ההורים יכולים להיות גאים בו או בה.

מצד אחד, ישנם כישרונות שלא זוכים להערכה בבית הספר, אך הם עדיין משמעותיים בחיים. מצד שני, הורים צריכים לקבל ולאהוב את צאצאיהם כפי שהם: אחרי הכל, אהבה היא גם חלק חשוב בעידוד.