חופשת מחלה | רצועה פנימית קרועה בברך - עד כמה זה מסוכן?

חופשת מחלה

משך הזמן שמוציאים אותו לחופשת מחלה בגלל רצועה פנימית קרועה בברך תלוי לא מעט במקצוע. עם זאת, שבוע בשלב המנוחה הוא תמיד הכרחי על מנת לאפשר לברך לנוח. אם אתה מסוגל להמשיך לעסוק במקצוע שלך בעזרת סד תלוי, כמובן, במה שאתה צריך לעשות שם.

גם האפשרות להגיע למקום העבודה, מכיוון שאסור לך לנהוג במכונית עם הסד, משחקת כאן תפקיד. לכן תמיד מדובר בשקלול המקרה הפרטי. משך אי כושר העבודה יכול לפיכך להיות בין שבוע למספר שבועות.

ככלל, הפרוגנוזה לפגיעות ברצועות בטחונות (קרוע ברצועה פנימית וחיצונית) טובה. בהתאם לסוג הפציעה (מתיחת יתר, (דמעה מורכבת)), עם זאת, שיקום ה מפרק הברך לוקח זמן. ככל שהמצב ההתחלתי היה גרוע יותר, כך ייקח יותר זמן עד שהמנגנון הרצועתי עם כל שריריו התאושש.

כמו בכל המחלות, זמן הריפוי תלוי מאוד בגורמים בודדים. בנוסף לתנאים הפיזיים, זה כולל גם הקפדה על הצעדים הנלווים. אלה כוללים, למשל, קירור, הגנה ועומס חלקי המתאים למצב.

גם פיזיותרפיה טובה וטיפול נלווה אליו משככי כאבים ובמידת הצורך סד משפיע על תהליך הריפוי. באופן כללי, קרע ברצועה הפנימית לרוב נרפא היטב בטיפול שמרני, כך שלעתים נדירות אין צורך בניתוח. חשוב שברך תחסוך כמה ימים בכדי שהמצב יוכל להירגע וכל נפיחות תישכך.

רק אז יש להתחיל באמצעי האימון לשיקום ולמתח נוסף. כמו במחלות רבות, חשוב במיוחד לבצע את הצעדים הפיזיותרפיים באופן עקבי. ניתן לעשות זאת גם באופן עצמאי בבית. תהליך הריפוי יכול להתקדם מהר יותר, ומעל לכל, ניתן להגביר את החוסן המאוחר יותר.

עם זאת, לא צריך להגזים בזה. מסגרת הזמן עד להחזרת הברך לחלוטין ליכולתה המלאה משתנה מאוד. תלוי בחומרת הדמעה, זה יכול לקחת כשבועיים עד עשרה.

עם זאת, אפשרי גם קורס ממושך יותר. עם דמעות פחות קשות, לעתים קרובות ניתן לחדש תוכנית ספורט קלה לאחר 2-3 שבועות. במקרה של סדקים חמורים יותר, יש צורך בשיתוק ארוך יותר עם סדים.

מכיוון שניתן לבנות את יכולת העומס רק הרבה יותר לאט, העמסה מלאה כמו בספורט בדרך כלל אפשרית רק לאחר כ 2-3 חודשים. אם חוסר יציבות נותר בברך לאחר סיום שלב הריפוי בפועל, יתכן שיהיה צורך לבצע ניתוח. יתר על כן, הזמן עד לריפוי תלוי גם אם מבנים אחרים של הברך מושפעים גם הם.

לדוגמא, קרע ברצועה הפנימית גורם לעיתים קרובות לקרע נוסף של ה- רצועה צולבת ו / או מניסקוס ו כמוסה משותפתשריפויו משפיע בנוסף על מהלך המחלה. ה דם לזרימת הרצועה הפנימית יש גם תפקיד חשוב ויכולה לעכב את ההחלמה. בכל מקרה, חשוב לא להתאמץ יותר מדי על הברך מוקדם מדי, שכן אחרת קיים סיכון לקרוע אותה שוב.

במקרה של קרעים קשים מאוד ברצועה הפנימית, תהליך הריפוי יכול לארוך עד 9 חודשים. יש לערוך ספורט בזהירות כמו סקי ומשחקי כדורגל. חשוב לאורווה מפרק הברך גם מאומנים, שרירים חזקים.

אלה נותנים את מפרק הברך יציבות רבה ובכך למזער את הסיכון לקרע ברצועות. הרצועה הפנימית של מפרק הברך היא אחת הרצועות הבטחוניות ורצה - כפי שהשם מרמז - לאורך החלק הפנימי של הברך מלמעלה למטה. כמו הרצועה החיצונית, היא משמשת לייצוב מפרק הברך.

הרצועות הבטחוניות מתקשרות עם כל הרצועות האחרות של המפרק והשרירים שמסביב. אם הרצועה המדיאלית נעה כתוצאה מתאונה (טראומה) (בדרך כלל במהלך ספורט), המפרק הופך להיות לא יציב בנוסף ל כְּאֵב. בנוסף לבדיקת הקיפול, בדיקת ה- MRI בפרט מספקת מידע על סוג הפציעה וחומרתה.

הטיפול מבוסס גם על זה: האם מטפלים בו באופן שמרני רק בסד (ימים או שבועות) או שיש צורך בניתוח (אם העצם מעורבת). הפרוגנוזה תלויה גם בסוג הפציעה ובחומרתה, אך היא בדרך כלל טובה. ניתן להימנע מפגיעה כזו על ידי זהירות בספורט מסוכן ובעיקר שלד שרירי חזק ומאומן תורם תרומה רבה ליציבות מפרק הברך. ככל שפרק ברך כזה חווה יציבות רבה יותר, כך פחות קל לטראומה.