חומצות מרה: מבנה, תפקוד ומחלות

מרה חומצות הם סטרואידים אנדוגניים מה- כבד שיש להם השפעה מתחלבת על שומנים בעיכול שומן. מרה חומצות במידה רבה נספגים מחדש לתוך כבד במעי. אם ספיגה חוזרת זו מופרעת, למשל על ידי דלקת, מָרָה חומצה תסמונת נכנסת.

מהן חומצות מרה?

מרה חומצות הם סטרואידים אנדוגניים שאין להם תחליף כמוצרי קצה של כולסטרול מטבוליזם ויוצרים מרכיב חשוב של מרה. כנגזרות של כולסטרול, הם ממלאים תפקיד בעיקר בעיכול השומן וב- קליטה of שומנים. ה כבד ייצור חומצות מרה בהפטוציטים שלה מחומר המוצא כולסטרול. לשם כך מתרחשות תגובות הידרוקסילציה וקיצור חמצוני. חומצה Chenodeoxycholic וחומצה כולית הם העיקרי היחיד חומצות מרה בגוף האדם. מצומדות חומצות מרה נקראים גם מרה מלחים או חומצות מרה משניות. כ 200 עד 500 מיליגרם של חומצות מרה מסונתזים בכבד יום אחר יום באדם בריא ומשוחררים למעי לפי הצורך. חומצות מרה משתתפות ב זרימה אנטרוהפטית וכך נעשה שימוש חוזר מספר פעמים. הם מסתובבים בין הכבד למעי, שם הם נספגים מחדש בכבד. הספיגה מחדש שלהם מתרחשת במעי הגס.

אנטומיה ומבנה

חומצות מרה הן מרכיב חשוב במרה, שחלק גדול ממנה מורכב מַיִם. חומצה כולית היא חומצה מרה ראשונית. במרה, חומצות אלה אינן קיימות באופן חופשי. הם מצומדים לראשונה עם גליצין או טאורין בכבד ליצירת אמידים. הצמידה מניבה חומצות טאורואיות וגליקוליות, הנקראות גם טאורו וגליקולולט. חומרים אלה הם אניונים של חומצה כולית ומכונים גם מרה מלחים. הם מאוחסנים באופן זמני בכיס המרה. דרך הווטר תַלמִיד וצינורות המרה, המרה מלחים להיכנס ל תריסריון בתנועות פועמות. פירוק חיידקי של הגליצין המאוחסן טאורין מתרחשת. במהלך מחשוף זה מוסרת קבוצת ההידרוקסיל בשרשרת הצד, וכתוצאה מכך נוצרות חומצות דאוקסיכוליות. חומצות דאוקסיכוליות אלה נקראות גם חומצות מרה משניות. חומצות מרה ראשוניות ומשניות נספגות מחדש בערך שש עד עשר פעמים במעי הגס הסופי.

פונקציה ומשימות

חומצות מרה מסיסות בשתיהן מַיִם ושומנים. לאחר האכילה, הם משוחררים מהמרה ל מעי דק לפי צורך. שם הם מתייצבים תחליבים, שהם תערובות של חומרים שאינם ניתנים לתערובת. המשמעות היא שיש להם השפעה מתחלבת במיוחד על שומנים תזונתיים מכיוון שהם יוצרים איתם מיסלים. הם מפחיתים את מתח השטח של מַיִם ולתחלב רכיבים שאינם מסיסים במים, כגון שומנים. באופן זה, הם מגבירים את יכולת ההתקפה של שומנים ל אנזימים וכך ליצור תנאים אידיאליים עבור קליטה. בפרט, חומצות מרה מאפשרות פירוק שומנים על ידי האנזים המסיס במים ליפאז. הודות לחומצות המרה, גוף האדם יכול גם להפריש עודף כולסטרול. קבוצת חומצות המרה הראשוניות מורכבת מחומצה כולית וחומצה chenodeoxycholic, כ- 95 אחוז מהם נספגים מחדש לאחר מילוי משימותיהם. חומצות מרה משניות הן כל המוצרים של חומצות המרה הראשוניות הנוצרות על ידי תהליכים חיצוניים לכבד. חומצות מרה נספגות מחדש על ידי דיפוזיה יונית ולא יוניונית. הובלה חזרה לפורטל דם מתרחשת על פני הקרום הבזולטרלי על ידי מחליפי אניונים ותחבורה ציטוזולית חלבונים. כ 0.6 גרם חומצת מרה הולכים לאיבוד מדי יום בצואה. אובדן זה מתחדש על ידי ביוסינתזה של כולסטרול בכבד. חומצת המרה המשנית חומצה דאוקסיכולית קשור מבנית לסטרואידים הורמונים. לכן קיימות ספקולציות לגבי חומצות מרה משניות לגבי מעורבותן בהורמון לאזן. בפרט, יש ספקולציות לגבי אינטראקציה אנטגוניסטית עם גלוקוקורטיקואידים.

מחלות

כאשר היחס בין חומצת מרה לכולסטרול בכיס המרה הוא פחות מ 13: 1, כולסטרול עלול לזרז. תופעה זו מביאה להיווצרות אבני מרה, המכונה גם אבני כולסטרול. במקרים רבים, אבני מרה אל תגרום לתסמינים כלשהם ובכך להישאר מעין זמן רב. כאשר האבנים ננעצות, הם בדרך כלל גורמים לקוליק או דלקת ולכן צריך להסיר אותם. מרה יכולה להצטבר בצינורות המרה כתוצאה מ אבני מרה.אז יש עלייה ריכוז של חומצת מרה ב דם. לעומת זאת, היווצרות מוגברת של חומצת מרה מתרחשת ב מעי גס סרטן. תופעה נוספת מתרחשת כאשר חלקים מה- מעי דק מוסרים או מושפעים באופן קבוע מכרונית דלקת. לפיכך, מלחי המרה כבר לא נספגים מחדש מספיק, מכיוון ש 98 אחוז מהספיגה מחדש מתרחשת ב מעי דק. לאחר הסרת חלקי המעי או במקרה של א מחלת מעי דלקתית כרונית כמו מחלת קרוהן, לכן חולים סובלים מפגיעה בעיכול השומן. רוב מלחי המרה כבר לא נספגים מחדש אלא מופרשים בצואה. תופעה זו מתבטאת בצואה שומנית עם גדול כֶּרֶך, המכונה גם כלולוגני שלשול. חומצת מרה נכנסת ל מעי גס, שאליו הוא לא אמור להגיע למעשה עקב תהליכי ספיגה מחדש. תסמונת דליפת חומצה מרה זו יכולה לגרות את מעי גס ולהגדיל את הסיכון ל סרטן המעי הגס. בדרך כלל, תסמונת אובדן חומצת מרה היא בעיקר תוצאה של פגיעה במסתם של באוהין. בנוסף, אם דם רמות המרה יורדות, מחלת כבד עשויה להיות קיימת. לדוגמא, בנזק לכבד שנגרם על ידי אלכוהוליזם, תאי כבד מסנתזים באופן משמעותי פחות חומצות מרה.