שינויי אקלים לא מגיעים - הם כבר כאן. חוקרים עדיין מתווכחים האם שינוי האקלים יתיישב לצמיתות או יחלוף על פנינו. אבל דבר אחד כבר ברור: חרקים טרופיים כבר עשו את דרכם לאירופה. וזה לא רק בגלל טיסות זולות לטווח ארוך ...
חזרת המלריה?
מלריה, מערב הנילוס חום, לישמניאזיס - אם לציין רק כמה מחלות טרופיות במקור - עברו פיקוח על אקלים ואנטומולוגים. נכון שהיו מלריה מגפות בגרמניה לפני כן, משום שבארצות הביצות של מזרח פריזיה, למשל, מלריה נחשבה זה מכבר ל"אנדמית "- כלומר, חלק מהאוכלוסייה נגוע באופן עקבי במלריה. אך השימוש בחומרי הדברה וניקוז הביצות אפשרו למגר את המחלה כאן, ולא היו מקרים מקומיים של מלריה בגרמניה מאז תחילת שנות החמישים.
למרות שכרגע אין התראה על מלריה ברפובליקה הפדרלית (עדיין), התנאים החיצוניים להחזרת המחלה השתפרו באופן דרמטי. מיני היתושים המעבירים מלריה עדיין ילידי גרמניה. עם זאת, הטמפרטורות המוגברות מספקות תנאים טובים יותר לפתוגן המלריה להתבגר אצל היתוש: "טמפרטורת הרבייה" עולה לרמה אופטימלית.
התקדמות האקזוטיקה
מקרה בעייתי נוסף הוא זבוב החול, וקטור החששנים לישמניאזיס. במקור יליד הים התיכון הערבי, הוא הגיע כעת לדרום צרפת - ואין שום סיבה להניח שהוא יעצור בגבול צרפת-גרמניה. נהפוך הוא: זבובי חול, שהם אגב זעירים עד כדי כך שהם יכולים להחליק דרך כל יתוש, נמצאו כעת גם בבאדן-וירטמברג.
זה מסוכן, בין היתר, משום שמטיילים ים תיכוניים רבים מביאים איתם כלבי רחוב מטיולי החופשה שלהם. מה שנקרא "כלבי איביזה" נגועים לעיתים קרובות לישמניאזיס.
עד כה לא היה שום נושא במדינה זו, כלומר זבוב החול, להעביר את פתוגני הלישמניאזיס מכלבים לבני אדם. אך הגעת זבוב החול לבאדן-וירטמברג מבהירה כי הסיכון לזיהום מתרחב.
