התמודדות עם נסיגות

אך מה לעשות כאשר החוויות לחזור חסרות? אתה יכול ואז להערים על מערכת הלימבית? כן, אומרים מומחים והם נשבעים אימון אוטוגני: ראשית, מכניסים אותך לעומק הַרפָּיָה; המוח שלך מרפה ותת המודע שלך קולט במיוחד. בהדרכה טיפולית, לאחר מכן תנסה לדמיין את תוצאת השינוי המיוחל בצורה חיובית. הנה דוגמה: עם המשפט "אני רזה וחש קל וחופשי", אנו משייכים תמונה במוחו המשקפת מצב זה. למשל, אפשר היה לדמיין לקפוץ מגוש ההתחלה בביקיני. אם תצליח לאחסן את התמונה הזו, המוטיבציה לשינוי ההתנהגות מכפילה עצמה. יחד עם האסטרטגיה הנכונה, בקרוב תוכלו לממש טוב יותר את החלטותיכם.

מה מניע אותי?

אם אתה מתכוון לעשות משהו שהוא למעשה מנוגד לטבע שלך, אתה מסתכן בכישלון. לעתים קרובות רוצים להתכתב איתו רק לתמונה מסוימת. כל שינוי עולה כוח ואנרגיה להצליח להגיע למטרה. לפיכך תמיד מוטל לשאול את המוטיבציה של ההחלטה.

לחנוך אחרים?

כן, כי מי שגם צריך להתקיים מול אחרים, עושה באופן אוטומטי יותר מאמץ ואגב חושב בצורה קונקרטית יותר על ההתנהגות הרצויה לו. זה מקל על היישום בהמשך. אך גם משוב סקפטי מהסביבה יכול להועיל יותר מאשר לפגוע בחלקם, על פי המוטו: "אני כבר אראה לך".

צעדים קטנים מביאים תחושה מהירה יותר של הישגיות

כדאי גם לתגמל את עצמך על צעדים קטנים. דוגמא: אם אני מצליח להתאמן חצי שעה פעמיים בשבוע, אני קונה לעצמי ספר טוב.

התמודדות עם מכשולים

יש לקחת בחשבון נסיגות מלכתחילה ואין להבין אותן ככישלון בהמשך הדרך. אלא כסיכוי לשאול מה הייתה הבעיה. רק אז תוכלו להכין את עצמכם טוב יותר לפעם הבאה ו / או לפנות לעזרה בשעה טובה. רִגשִׁי לחץ, משברים אישיים או בריאות הפרעות כגון כאבי ראש או זיהומים בדרכי הנשימה תמיד יכולים להחזיר אותנו לדפוסי תפקיד ישנים. הם מחלישים את מוֹחַמנגנוני הבקרה וקריאת אוטומציות מנוסות, אם כי גרועות. הסכנה של להגיע לסיגריה או שוקולד הוא גבוה במיוחד עכשיו. לאחר שהפרת את הכלל, נהוג לומר: עכשיו שום דבר לא משנה. אבל זה לא בסדר.