ההתנהגותיות תרפיה ל הפסקת עישון הנו הליך טיפולי של פסיכולוגיה ופסיכואנליטיקה, שהוא תמיכה במעשנים בוויתור על עישון בעזרת מה שמכונה מחדש. שיקום זה הוא הבסיס להליך הטיפולי ומתאר נטישה או שינוי של דפוס גירוי-תגובה קיים. ההתניה נתפסת כתגובה שלאחר מכן לגירוי. עם זאת, כדי שחידוש יתרחש, יש להניח כי עישון היא תגובה לגירוי וכך "נלמד". התנהגותי תרפיה ל הפסקת עישון ניתן לנהל באמצעות מגוון שיטות פסיכואנליטיות. עם זאת, המשותף לכולן הוא שכמטרת ההליכים כיבוי ההתניה הקיימת והשיפוץ מתבצע בעזרת החלפה (החלפה) של הפעולה. עם זאת, לבצע התנהגות תרפיה, פתרון בעיות ליניארי אינו שימושי; במקום זאת יש לבצע קידום של מוטיבציה וגורמים אחרים, כמו הסביבה החברתית והתמיכה הנובעת מכך.
אינדיקציות (תחומי יישום)
- מניעת מחלות משניות
- מניעה משנית של מחלות קיימות - למשל מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) או יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה).
- (חלק מהשיקום) לאחר מחלות הקשורות ל עישון.
- הגנה על לא מעשנים
- הגנה על הילד שטרם נולד במהלך ההריון
התוויות נגד
אם המעשן מוצא כי ההליך אינו מתאים להפסקה עישון, יש לראות זאת כסימן להפסקת הטיפול הדרוש, מכיוון שלא ניתן להשיג הצלחה על בסיס הפסקה. עם זאת, אין סיבות רפואיות לנטישת ההליך בחובה.
התהליך
על מנת להתנהל בהצלחה טיפול התנהגותי ל הפסקת עישון, הערכה פרטנית של התנהגות ממכרת היא חיונית. עם זאת, ניתן להדגים גורמים שונים להופעת התנהגות עישון. בלי קשר ל טיפול התנהגותי בשיטה שנבחרה, ההסתברות להימנעות מעישון קבוע עולה משמעותית. עם זאת, בנוסף לשיעור ההצלחה הכללי, חשוב לזכור בבחירת הליך שלא לכל מטופל יש את אותם הרצונות והצרכים בטיפול, ולכן יש צורך בהערכה פרטנית של המטופל. תנאים להתפתחות התמכרות
- אטרקטיביות של עישון - המשיכה לעשן אינה נוצרת בתחילה על ידי גורמים ביולוגיים, אלא על ידי תנאים חברתיים. במיוחד מודלים לחיקוי או קבוצות עמיתים (חברים לכיתה או חברים ומכרים) ותדמית העישון בעיקר עוֹפֶרֶת לקליטת התנהגות העישון. בפרט, הדימוי שנוצר בפרסום של הקשר של חופש והגדרה עצמית עם עישון מהווה גירוי אליו מתבגרים במיוחד מגיבים כשהם מתחילים לעשן. על בסיס זה, ניתן להשיג שיפוץ מחדש רק אם התמונה נמחקת, מה שתרם בעיקר לקליטת ההתנהגות הממכרת.
- עיוות תפיסתי - מבט טבק התמכרות מנקודת מבט של פסיכואנליזה, עישון יכול להיות מיוצג כהפרעה באגו. ההפרעה מבוססת על חולשה של האגו, המלווה בתפיסה שונה ולכן מייצג מנגנון הגנה ישיר. לפיכך, עישון מהווה פיצוי בגין חולשה זו. לָכֵן, טיפול התנהגותי מגרה שתפיסת המטופל מתוקנת, כך שניתן יהיה להשיג חופש קבוע מעישון.
- ניקוטין צריכת דרך טבק שימוש - למרות שטיפול התנהגותי הוא תהליך נפשי בלעדי לטיפול בהתמכרות, חשוב לציין את תפקודו של ניקוטין וההשפעה על האורגניזם האנושי. פיתוח סובלנות הוא בעייתי במיוחד עם ניקוטין, שכן ניתן להשיג את הכמות הדרושה כדי להגיע לאותו מצב כמו בתחילת ההתנהגות הממכרת באמצעות צריכה מוגברת. בנוסף להשפעה של התכווצות כלי הדם, החומר מוביל לעלייה ברווחה, בערנות ובהפחתה של חרדה. בנוסף, תחושת הרעב מצטמצמת משמעותית, כך שבמיוחד נשים צעירות משתמשות בסיגריה להפחתת משקל. עם זאת, שחרורו של הורמונים כמו סרוטונין, שבין היתר גורם לתחושות של אושר, הוא בעייתי במיוחד. עם זאת, יש להכניס את המטפל המטפל להשפעות חיוביות אלו של עישון בהקשר עם החסרונות על מנת להגיע להפסקת ההתנהגות הממכרת. לשם כך מטפלים בתסמיני הגמילה הכוללים רצון עז לעשן, עצבנות, חוסר מנוחה, תסכול, כעס, מצב רוח שלילי, חרדה והפרעות שינה.
שיטות טיפול התנהגותי להפסקת עישון.
התערבות קצרה
- מעשנים נמצאים לרוב בשלב בו הם היו רוצים להפסיק את ההתנהגות הממכרת, אך אינם מתכננים תוכניות מדויקות להפסקתם. ההתערבות הקצרה מתערבת בנקודה זו, בה יש להשיג מוטיבציה מוגברת של המעשן לוותר על ההתמכרות.
- כאסטרטגיה משמשת, למשל, את אסטרטגיית המוטיבציה על פי שמידט, במסגרתה, בנוסף לשאילתת מצב העישון, מתבצעת עצה לוותר ושיפור מוטיבציה. המטרה של שיפור המוטיבציה הזו היא מימוש המעשן שרק באמצעות הסכם עם זמן מוגדר ניתן להפסיק לעשן. בנוסף להסכם, על המטפל להעניק סיוע פעיל ובעל האדם הקשור אליו.
- עם זאת, חשיבות מכרעת היא גם מניעת ההישנות, הנעשית בעזרת פגישות מעקב לאחר הטיפול שהושלם בפועל.
- העיקרון הבסיסי של התערבות קצרה מבוסס על גישות שונות להפסקת עישון, אותן יש לשלב לטיפול מוצלח. יש צורך להפגין את ההשפעות החיוביות של הפסקת עישון מבחינת בריאות וגורמים חברתיים, ושם מדויק של הסיכונים בשמירה על ההתנהגות. כמו כן, יש צורך לקבוע ולמנות גורמים אפשריים שעשויים להקשות על הפסקת העבודה, על מנת למצוא דרכים לעקוף גורמים אלה. במידה ואדם יחזור, אסטרטגיות מניעה חדשות חשובות.
טיפול קבוצתי
- בהשוואה לטיפול פרטני, הטיפול הקבוצתי מציע אפשרות שהטיפול יתקיים יחד עם אנשים מושפעים אחרים וכך מושגת השפעה חיובית באמצעות תמיכה חברתית. ככלל, הטיפול כולל בין שלוש לעשרה פגישות. עם זאת, העיקרון הבסיסי של טיפול קבוצתי משתנה רק מעט מהתערבות הפרט.
- בהקבלה לשיטה זו, הטיפול הקבוצתי בשלב הראשון גם קובע ומעודד מוטיבציה. כמדדים של השלב הראשון ניתן לכנות, למשל, הצדקת היתרון להפסקת ההתנהגות הממכרת או א לאזן לקבלת החלטות.
- בשלב השני של הטיפול, התמקדות הטיפול היא בשיטות שליטה עצמית המשמשות להבטיח כי לא יכולה להתרחש הישנות להתנהגות ממכרת. זה נעשה בין היתר על ידי הימנעות מהגדרות (מצבים) העלולות לפתות את המטופל לעשן. אלטרנטיבות לעישון מוזכרות ומוערכות (מוערכות) גם בשלב השני.
- השלב השלישי של הטיפול מכוון בעיקר לייצוב דפוס ההתנהגות הנלמד. יש לתמוך בחופש מעישון, למשל, על ידי פעילויות ספורט.
