אשלגן: הערכת בטיחות

הרשות לבטיחות המזון האירופית (EFSA) לא הצליחה להפיק צריכה מקסימלית יומית בטוחה עבור אשלגן בהתבסס על הנתונים הזמינים. בהתבסס על נתונים עדכניים יותר, המכון הפדרלי להערכת הערכת סיכונים (BfR) קבע צריכה יומית מרבית בטוחה עבור אשלגן בנוסף לצריכה תזונתית קונבנציונאלית שאינה גורמת לתופעות לוואי כאשר היא נלקחת מדי יום לכל החיים.

הצריכה היומית המרבית הבטוחה המפורטת לעיל חלה על ילדים מגיל 4 ומעלה וכן על מבוגרים.

אין ידועים תופעות לוואי לאנשים בריאים לצריכת אשלגן גבוהה מהמקובל (המקובל) דיאטה. הבריאים כליה פשוט מפריש עודף אשלגן דרך השתן.

צריכה קבועה של 3 גרם (= 3,000 מ"ג) אשלגן כלוריד מדי יום בצורה של תזונה תוספים בנוסף למקובל דיאטה לא עוֹפֶרֶת לכל השפעה שלילית.

מה שנקרא LOAEL (רמת האפקט השלילי הנצפה הנמוך ביותר) - הנמוך ביותר מנה של חומר בו תופעות לוואי רק נצפו - הוא 4,200 מ"ג אשלגן ליום. בהתבסס על ה- LOAEL, NOAEL (No Effected Adverse Effect Adverse Level) - הגבוה ביותר מנה של חומר שאין בו כל גילוי ומדידה תופעות לוואי אפילו עם צריכת המשך - נגזרו 1,400 מ"ג אשלגן ליום לצריכה נוספת של אשלגן מהתזונה תוספים.

השפעות שליליות של צריכת אשלגן מוגזמת יכולות להתבטא במגוון דרכים:

• אי נוחות במערכת העיכול (אי נוחות במערכת העיכול) נצפתה עם צריכת אשלגן מוגזמת למטרות טיפוליות. בליעה של טבליות המכיל אשלגן כלוריד לעיתים קרובות הביא לאי נוחות בקיבה כמו צרבת, בחילה (בחילה), הקאה, נזק לרירית, ו שלשול (שִׁלשׁוּל). הסיבה לכך היא מקומית גבוהה ריכוז של אשלגן לאחר בליעה.
• הרעלת אשלגן חריפה אפשרית גם בגלל בליעה מכוונת או לא מכוונת של כמויות גדולות של אשלגן מלחים. בכמויות של עד 94 גרם, בליעה אחת של אשלגן מלחים הביא לתסמינים של הרעלה כגון בחילה (בחילה), הקאה, כאב בטן (כאבי בטן) ו שלשול (שִׁלשׁוּל). EFSA קבעה גבול עליון לרעילות חריפה של אשלגן של 17.5 גרם ליום. עם זאת, במקרים של הפרעה בתפקוד כלייתי ידוע או לא ידוע, צריכה של פחות מ- 5.9 גרם אשלגן מלחים ליום יכול עוֹפֶרֶת לתופעות לוואי שליליות. כמות זו גדולה פי 6 מהכמות המרבית היומית הבטוחה לאשלגן.
• יתר על כן, לצריכת אשלגן מוגזמת יש השפעה על הומאוסטזיס של אשלגן (ויסות עצמי של רמות האשלגן ב דם). במחקר אחד, מינון של 44 מ"ג לק"ג ליום יום (3,080 מ"ג אשלגן במשקל גוף של 70 ק"ג) הביא למצב קל היפרקלמיה (עודף אשלגן). לעומת זאת, מינונים של 22 מ"ג לק"ג לימ"ש ביום (1,540 מ"ג במשקל גוף של 70 ק"ג) לא הביאו לעלייה דם אשלגן ריכוז. בחולים עם אי ספיקת כליות כרונית (כליות תת פעילות), אפילו מינונים נמוכים משמעותית עוֹפֶרֶת לעלייה ב דם אשלגן ריכוז. תלונות על היפרקלמיה (עודף אשלגן) הם שינויים עצביים-שריריים [חולשת שרירים כללית כגון "רגליים כבדות", הפרעות נשימה ובעיקר הפרעות קצב לב (הפרעות ברצף פעימות הלב הרגילות)].

כאמור בהתחלה, תופעות אלו אינן אפשריות עקב צריכה מוגזמת של אשלגן מהמקובל דיאטה. בשל אפקט הדילול בצריכת אשלגן ממזונות קונבנציונליים, לא צפויים ריכוזים מקומיים גבוהים ולכן אין נזק לרירית ותופעות לוואי תואמות.