להלן המחלות או הסיבוכים החשובים ביותר שעשויים לתרום מדלקת התריס של השימוטו:
מערכת הנשימה (J00-J99)
- תפליט פלואורלי - הצטברות של מַיִם ב ריאות/ חלל pleural ריאות.
מחלות אנדוקריניות, תזונתיות ומטבוליות (E00-E90).
- תת פעילות של בלוטת התריס (תת פעילות של בלוטת התריס; מניפסט או סמוי); קצב התקדמות מהיפותירואידיזם סמוי למוגדר
- Myxedema - עור דביק (נפוח; נפוח) המציג בצקת לא נלחצת (בצקת) שאינה במצב פוזיציה; פנים והיקפי; המתרחשת בעיקר ברגליים התחתונות
עור ותת עורית (L00-L99).
- התקרחות (נשירת שיער מפוזרת)
מערכת לב וכלי דם (I00-I99)
- אפופלקסי (שבץ; עלייה בסיכון במיוחד בשנה הראשונה לאחר אבחנה של אוטואימונית בלוטת התריס).
- עורקים יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה).
- מחלת לב כלילית (CAD; מחלת עורקים כלילית).
- התפשטות קרום הלב (התפשטות קרום הלב)
ניאופלזמות - מחלות גידולים (C00-D48)
- קרצינומה של בלוטת התריס
אוזניים - תהליך מסטואידי (H60-H95)
- אובדן שמיעה
נפש - מערכת עצבים (F00-F99; G00-G99)
- הפרעת חרדה
- דמנציה
- דכאון
- האנצפלופתיה של השימוטו - שינויים ב מוֹחַ ככל הנראה קשור ל דלקת התריס של השימוטו.
- תסמונת התעלה הקרפלית - תסמונת דחיסה של עצב חציוני באזור הקרפוס.
- הפרעות ריכוז
- פרסתזיה (אינסנסציות)
- פסיכוזה
- אטקסיה מוחית (הפרעת הליכה)
תסמינים ופרמטרים קליניים ומעבדתיים לא תקינים, לא מסווגים במקומות אחרים (R00-R99)
- התכווצות שרירים
- כאב שרירים
- נוקשות שרירים
מערכת המין (כליות, דרכי השתן - איברי מין) (N00-N99)
- וסת - וסת הוא ממושך (> 6 ימים) ומוגבר.
- אוליגומנוריאה (המרווח בין תקופות הוא> 35 יום ו- ≤ 90 יום, כלומר תקופות מתרחשות לעיתים רחוקות מדי); אמנוריאה משנית (ללא דימום וסת במשך> 90 יום)