סינטיגרפיה (מהסינטילה הלטינית - ניצוץ) הוא הליך דימות אבחנתי המשמש ב רדיולוגיה לאתר תהליכים פונקציונליים ארוכי טווח. כדי ליצור סטינטיגרם, יש לתת חומרים נותבים (תרופת רדיואקטיבית זו היא חומר כימי שתויג בחומר פעיל רדיולוגי, כך שתושג הצטברות העקיבה ברקמה, באמצעותו ניתן לבדוק את תפקוד האיבר המתאים. לפי הסטטי הקלאסי סקרטיגרפיה לא ניתן לבחון פונקציות איברים המשתנות בתהליך הבדיקה מכיוון שתהליך הייצור של הסינטיגראם יכול להימשך עד חצי שעה. עם זאת, מישורי סקרטיגרפיה מתאים לרישום פעילות מטבולית במבני האיברים בגוף, מכיוון שהיא מייצרת תמונה המתארת מישורים מרובים. התפתחות הסינטיגרפיה נובעת בעיקר מממציאי מצלמת הגמא, קוהל ואדוארדס, שהציגו אותה בעיתון משנת 1963.
התהליך
עקרון הסינטיגרפיה מבוסס על הדמיית מערכות איברים פעולות מטבוליות של הגוף באמצעות חומרים נותבים המתפזרים לגוף לאחר קליטה. חומרי העקיבה המיושמים הללו הם רדיואקטיביים וכך פולטים קרינת גמא לסביבה. הקרינה נמדדת בעזרת מצלמת גמא, הנמצאת מעל האיבר לבדיקה ויכולה לתעד את הפעילות הפצה. השימוש במה שמכונה קולימטורים חיוני לתפקוד מצלמות הגמא, מכיוון שאלה יכולות לאגד את הקרינה הנפלטת. בנוסף לאפקט הצרור, קולימטורים משמשים גם לבחירת הקרינה, מכיוון שהפוטונים הניתנים לאלף נספגים בצמצמים. הקולימטורים מגבירים את הרגישות של סינטיגרפיה מישורית בעומק חדירה מוגדר. בשל החפיפה האפשרית של מישורי הדמיה בסקינטיגרפיה, שינויים תפקודיים פתולוגיים ניתנים לזיהוי רק מגודל של יותר מ -1 ס"מ. בסינטיגרפיה מישורית, תכשירים טכנציום משמשים לעיתים קרובות כתרופות רדיואקטיביות מכיוון שהם מועברים בזרם הדם אך אינם משולבים בתהליכים מטבוליים. קרינת הגמא הנפלטת מומרת כעת להבזקי אור על ידי גבישי נצנצים הנמצאים במצלמת הגמא. אות אלקטרוני נוצר על ידי תהליך חישוב, המביא למידת השחור בסינטיגראם. סינטיגרפיה מחולקת למספר מערכות:
- סינטיגרפיה סטטית: שיטה זו היא קבוצת-על המורכבת מסינטיגרפיה נקודה חמה קר-ספינטגרפיה ספוט. עם זאת, תיחום מדויק של שתי השיטות אינו תמיד אפשרי, כך שמשתמשים לעתים קרובות במונח סינטיגרפיה סטטית.
- קר סינטיגרפיה נקודתית: הליך זה משמש בעיקר להדמיית רקמות לא פתולוגיות. בעזרת קר סטינטיגרפיה נקודתית, ניתן להבטיח הערכה מדויקת של איבר לגבי גודל, מיקום וצורה. יתר על כן, ההליך הוא גם כלי אבחון רב עוצמה בתהליכים כובשים שטח פתולוגיים עם פגמי אחסון קיימים (נקודות קר). ההליך הוא בעל חשיבות אבחנתית במיוחד בבדיקת זלוף שריר הלב והמוח ובאיתור ריאות. תסחיף. בלוטת התריס בלוטת שטחית במיוחד (בלוטת התריס) מייצג מושא חקירה אופטימלי, בו ניתן לאתר שינויים פתולוגיים מ -5 מ"מ.
- סטיגרפיה של נקודה חמה: בניגוד לסינטיגרפיה של נקודה קרה, בשיטה זו משתמשים בתרופות רדיואקטיביות המצטברות בעיקר באזורים פעילים מטבולית. בשל כך, משתמשים בשיטה זו לאיתור תהליכים פתולוגיים. אין גודל מינימלי של האזור שהשתנה פתולוגית, מכיוון שגילוי מבנה זה תלוי כמעט אך ורק בפעילות הרקמה. כתוצאה מכך, סינטיגרפיה של נקודה חמה היא שיטת הגילוי המוקדמת הנבחרת עבור מחלות רבות עם שינויים מוגבלים באזור. כמו אינדיקציות נוספות לסימיניגרפיה של נקודה חמה הם גידולים ואפשריים במיוחד גרור כמו גם קשרי טרומבי ובלוטת התריס.
- סינטיגרפיה רציפה: כמכלול נוסף של סינטיגרפיה, שיטה זו מייצגת הבחנה מהסינטיגרפיה הסטטית, שכן באחרונה ניתן לדמיין רק מצב של פעילות שהגיע לשיווי משקל וכי מצב זה כמעט ולא משתנה, אם בכלל. לא ניתן לאסוף מידע דינמי נוסף הנוגע למספר שלבי חילוף החומרים בשיטה הסטטית. רק סינטיגרפיה של רצף יכולה לתהליכי תמונה כגון זלוף של איבר. לעיתים קרובות הדבר מצריך הערכה מדויקת של ליקוי תפקודי של מערכת איברים, אשר אפשרי רק באמצעות עיבוד מחשב נוסף של התוצאות.
בנוסף לסינטיגרפיה המקובלת, קיימת גם האפשרות להשתמש בשיטה המבוססת על העיקרון הבסיסי של סינטיגרפיה, פליטת פוטון יחיד. טומוגרפיה ממוחשבת (SPECT). היתרונות של סינטיגרפיה על פני סריקת SPECT כוללים את הדברים הבאים:
- משך סריקת ה- SPECT הוא כמעט שעה לסריקת גוף שלם. הסריקה הסינטיגראפית דורשת כמחצית מהזמן בלבד.
- יתר על כן, סינטיגרפיה קונבנציונאלית היא ההליך החסכוני יותר.
החסרונות של סינטיגרפיה בהשוואה לסריקת SPECT הם הבאים:
- בגלל עומק החדירה הגדול יותר, קל יותר לאבחן מוקדי מחלה עמוקים יותר. יתר על כן, כוח הפתרון נחשב לטוב יותר ללא קשר לעומק מבנה הרקמה של סריקת ה- SPECT שייבדק.
- יתר על כן, ההקצאה המרחבית של המבנים בסינטיגרפיה קשה בהרבה מאשר בסריקת SPECT.
שיטות הסינטיגרפיה הבאות ידועות, בין היתר:
- מוֹחַ (סינטיגרפיה של DaTSCAN, סינטיגרפיה של קולטן המוח, ספינטגרפיה של זלוף (סקינטיגרפיה של זרימת הדם) של המוח).
- סטינטיגרפיה של רצף הכבד
- אימונוסintגרפיה
- סינתטיגרפיה של מוח העצם
- כבד (סטיגרפיה של בריכת דם בכבד, סינטיגרפיה של הכבד).
- סקינטיגרפיה של לויקוציטים
- ריאות (סינטיגרפיה ריאה, סינטיגרפיה של זלוף ריאות, אוורור סינטיגרפיה).
- סינתטיגרפיה של שריר הלב
- סינתטיגרפיה של בלוטת התריס
- כליות (סינטיגרפיה של תפקוד הכליות, סינתטיגרפיה של זלוף כלייתי, סינטיגרפיה כלייתית, סטטי).
- סינטיגרפיה של תפקוד הוושט
- סינתטיגרפיה של בלוטת התריס
- סקינטיגרפיה שלדית
- סינתטיגרפיה של בלוטת הרוק
אזורי האינדיקציה (אזורי היישום) מוצגים בכל שיטה.
