המטומות כשלעצמן אינן מזיקות, אך אם חבורה נמצא ב ראש, זה יכול להיות מסוכן. המטומות קטנות ב ראש בדרך כלל נעלמים מעיניהם ומתרפאים מעצמם. עם זאת, חבורות גדולות יותר יכולות להפעיל לחץ על מוֹחַ, גורם כְּאֵב.
ישנם מספר סוגים של דימום בראש:
- המטומה אפידוראלית
- המטומה תת-דוראלית
- דימום סובארכני
- המטומה תוך מוחית
המטומה אפידוראלית
המטומה אפידוראלית (EDH) הוא המטומה בין גולגולת עצם והחיצוני קרום. הסיבה היא לעיתים קרובות ראש טראומה הקשורה לפגיעה בעורקים. An המטומה אפידורלית מסוכן מאוד; כ- 15 עד 20 אחוז מכלל האנשים שנפגעו אינם שורדים פגיעה כזו. כדי להקל על הלחץ על מוֹחַ מ חבורה, המטומה אפידורלית מעל גודל מסוים יש להסיר בניתוח.
המטומה תת-דוראלית
תת-דורלי המטומה (SDH) קרוב יותר ל מוֹחַ מאשר אפידורל המטומה כי הוא ממוקם מתחת לחיצוני קרום. זה קורה כשיש פגיעה בכבישי הוורידים המגשרים - אצל קשישים, פגיעה כזו אפשרית גם ללא כוח חיצוני. יש להסיר כירורגית גם מטטומות תת-דוריות גדולות יותר.
דימום סובארכני
אם המטומה מתרחשת בין הרך קרום שמקיפים ישירות את המוח ואת קרום רקמת העכביש העילי, זה נקרא a דימום תת עכבישי. הטריגר לפציעה כזו, שניתן להבחין בה קשה כאבי ראש, צוואר נוקשות כמו גם בחילה ו הקאה, הוא בדרך כלל קרע מפרצת מוחית.
במקרה כזה, המטופל זקוק לניתוח מיידי. במקרה של א דימום תת עכבישי, כ- 50 אחוז מהנפגעים מתים בחודש הראשון לאחר הדימום; הסובלים הנותרים חווים לעתים קרובות תאום בעיות או הפחתה ביכולת הנפשית.
המטומה תוך מוחית
אם המטומה נוצרת ישירות במוח, זה נקרא המטומה תוך מוחית. פגיעה כזו מביאה לתופעות כמו שיתוק, דיבור והפרעות ראייה, וכן בחילה ו הקאה. תלוי בגודל הדימום, קיימת סכנה חריפה לחיי המטופל. אפילו ניתוח לא תמיד יכול להציל את חיי המטופל במקרה של פגיעה כזו.
