המוח האנושי

באירועים רבים אנשים מתייחסים שוב ושוב ל למידה והצלחות עבודה כמו גם המורכבות המדהימה של "התאים האפורים" שלנו. אגב, מונח זה מתייחס ל גנגליון תאים וסיבי עצב נטולי מוח לפצות המרכזי מערכת העצבים, שאינם מכוסים בשכבת בידוד לבנה - ומכאן הופעתם האפרורית.

המוח כמרכז בקרה

אי אפשר לומר כמה התפתלות מוֹחַ למעשה יש. גם בימינו, פרטים רבים על המתרחש במפתולי ה מוֹחַ עדיין לא ברור. אולם מה שבטוח, על פי מחקר של אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, הוא שלנשים יש יותר מוֹחַ הסתבכויות מאשר גברים. מכיוון שהוא קטן יותר מעמיתו הגברי, הביצועים שלו מוגברים על ידי שטח פנים גדול יותר ויותר חיבורים בין תאי העצב. אך בין אם זכר ונקבה, בשני המקרים המוח האנושי הוא מרכז הבקרה הקובע את חיינו. המוח מתאם את היכולת שלנו לנוע, להרגיש, לראות, ריח, ליצור מילים ומספרים, לתקשר עם אנשים אחרים, להקשיב ל מוסיקה ואפילו לחבר את המוסיקה שלנו - בקיצור, מה שאנחנו ומה הופך אותנו לבני אדם מוסדר על ידי המוח שלנו. ככלל, אנחנו אפילו לא מבינים את כל מה שצריך לקרות כדי שנוכל לתפוס וליישם את הרושמים והמידע של הסביבה שלנו.

המוח הקטן והמוח הקטן

המוח מורכב משלושה חלקים:

אל האני מוח מוח מחולק בשתי מסות רקמה לחצי המוח השמאלי והימני. באמצע, שני החצאים מחולקים על ידי סיבי עצב הנקראים קורות. שתי ההמיספרות המוחיות מחולקות עוד לארבע האונות המוחיות. באונה הקדמית, המכונה גם האונה הקדמית, נשלטת התנהגות מוטורית נלמדת, כולל דיבור, מצב רוח וחשיבה. באונה הקודקודית תנועות הגוף מתואמות ועובדות תפיסות חושיות. באונה העורפית (האונה העורפית), גירויים קלים ותפיסתיים הפוגעים בעיניים נאספים לתמונות המוכרות לנו. האונה הטמפורלית (אונה זמנית) מייצרת זיכרונות ורגשות. זה המקום בו ניתן לאחזר ולעבד זיכרונות ארוכי טווח, ושם ניתן להפעיל שיחות ופעולות. למעלה ממאה מיליארד תאי עצב בכל הגוף מבטיחים כי גירויים ומידע מופנים למוח ו"תגובות "המוח מועברות לאיברים האישיים ומבוצעות.

מוח מוח וגזע מוח

בבסיס ה מוח מוח הם גרעיני בסיס, התלמוס, ו ההיפותלמוס. ה גרעיני בסיס, סוג של נוירון, הופכים את התנועות שלנו ליותר נזילות וחלקות. ה התלמוס מתאם העברת תפיסות חושיות לקליפת המוח, ו ההיפותלמוס מווסת תפקודים גופניים אוטומטיים כגון טמפרטורת גוף או מַיִם לאזן. תפקידי גוף מכריעים אחרים מנוטרים על ידי גזע המוח. נשימהבליעה, פעימות לב או חילוף חומרים יכולים לתפקד רק אם גזע המוח הוא שלם. פגיעה קשה ב גזע המוח מוביל בדרך כלל למוות תוך זמן קצר. ה מוֹחַ מְאוּרָך שוכב בדיוק מעל גזע המוח מתחת ל מוח מוח ואחראי על תיאום וכוונון תנועות הגוף. המוח כולו מוקף קרום, שיחד עם המבנה הגרמי של ה גולגולת ונוזל השדרה אמור להגן על מנגנון החשיבה שלנו מפני נזק. אם זכור כי המעטפת הגרמית החיצונית של גולגולת מגן על תאי העצב העדינים ועל הרשתות העצביות שלהם, קל להבין מדוע קסדות חיוניות להגנה על הגולגולת והמוח בזמן רכיבה על אופניים, רכיבה על סוסים, סקי וענפי ספורט רבים אחרים.

מחלות מוח ועצבים

עד כמה השירותים של המוח שלנו מורכבים, מבחינים לעתים קרובות רק כשהוא נכשל. אם תחפש תחת מילת המפתח "מחלות מוח ועצבים", תמצא, בין היתר:

  • כאב, כאב ראש
  • חולשת שרירים, התקפים
  • טרשת נפוצה
  • פריצת דיסק
  • שיתוק פנים, שבץ מוחי
  • דַלֶקֶת קְרוֹם הַמוֹחַ
  • הפרעות בחוש הריח והטעם
  • פאראפליה

ועוד. במקרים רבים אנשים יכולים להחלים מפגיעה מוחית. זה אפשרי, בין היתר, מכיוון שאזורים אחרים במוח יכולים להשתלט על משימות האזור הכושל. בחלק מהמקרים ניתן להתקדם רק בקפדנות, גם בעזרת שיקום אינטנסיבי אמצעים. חוקרי מוח ברחבי העולם פועלים לפענח באופן מדויק יותר את פעולתו של המוח. בכל מקרה, מחקר מוח הוא עדיין מדע צעיר יחסית: זה היה רק אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) שאפשר מלכתחילה למדוד את הפעילות החשמלית של קבוצות של תאי עצב. עם זאת, זה לא גילה את האזור במוח בו התרחשה הפעילות. לטכניקות הדמיה מודרניות המודדות את דרישת האנרגיה של אזורי מוח יש רזולוציה המשתרעת לטווח המילימטר, שיכולה להבהיר את שאלת המיקום של המתרחש במוח. חוקרי מוח נתמכים בכך על ידי פיתוח מדעי המחשב ומחשבים מהירים במיוחד. השאלה האם מחשב בעל ביצועים גבוהים עדיף על המוח האנושי כבר מזמן לא מתעוררת. במקום זאת, השאלה נשאלת כעת להיפך, עד כמה מודלים מפורטים עם מחשבים בעלי ביצועים גבוהים יכולים להתקרב לתהליכים של מחשב העל האנושי.

ריפוי ומחקר

אינספור שנים יחלפו עד שפוענוח המוח יפוענח במלואו. חוקרי מוח מקווים כי בעשור הקרוב הם יוכלו לזהות מהר יותר את הבסיס הנוירוביולוגי והגנטי החשוב ביותר של מחלות כגון אלצהיימר או פרקינסון ובכך בסופו של דבר להיות מסוגלים יותר לרפא אותם או לפחות להקל עליהם. הם צופים גם דור חדש של תרופות נגד מחלות נפש שיכולות לפעול באופן ישיר, ואם אפשר, ללא תופעות לוואי באזורי מוח ספציפיים. תחום מחקר צעיר נוסף, נוירו-אימונולוגיה, עוסק במחלות בכל רקמות ה- מערכת העצבים (מוֹחַ, חוט השדרה, עצבים, שרירים) המופעלים או מתוחזקים על ידי תהליכים אימונולוגיים. מכיוון שהתברר בשנים האחרונות שתהליכים ב המערכת החיסונית חיוניים גם להתקדמות של מחלות ניווניות במרכז מערכת העצבים כמו אלצהיימר יש להמשיך ולנהל גישות טיפוליות נוירו-אימונולוגיות. עם זאת, חוקרי מוח לא עוסקים רק במחלות במוח או בתוצאותיהן. כל מה שקשור ל למידה, למשל, קשור גם למוח. נראה שהאמירה "אתה לא יכול ללמד כלב זקן טריקים חדשים" הופרכה. זה מבוסס על ההנחה שהתפתחות המוח הושלמה בשלב כלשהו בגיל ההתבגרות וכי רשת העצבית הגיעה אז לנקודת הסיום שלה. נכון שיכולת הלמידה של המוח פוחתת עם הגיל, אך בשום פנים ואופן לא כפי שהניח בעבר. וגם הנס וגם גרטה יכולים ללמוד הרבה בגיל 50+ - השנים הבאות ללא ספק יוכיחו זאת.