המוח הקטן | המוח האחורי

מוֹחַ מְאוּרָך

המוח הקטן מוֹחַ מְאוּרָך שוכב בפוסה האחורית מתחת לאונה העורפית ומתחבר ל מוֹחַ נובעים מאחור. הוא מחולק לשתי חצי כדור וחלק מרכזי, ה- מוֹחַ מְאוּרָך (ורמיס סרבלי). ניתן לחלק אותו גם למוח המוח (מבפנים) ולקליפת המוח (מחוץ). קליפת המוח מכילה שלוש שכבות של תאים: השכבה המולקולרית, שכבת התאים פורקינייה ושכבת תאי הגרגיר (מבחוץ ופנים).

אל האני מוֹחַ מְאוּרָך מחובר ל מוֹחַ נובעים על ידי שלושה מה שנקרא peduncles cerebellar, העליון, האמצעי והתחתון (pedunculus cerebelli מעולה, בינוני ונחות). בין החלק הקדמי של המוח הקטן לחלק האחורי של pons ו- medulla oblongata שוכן החדר הרביעי מלא בנוזל המוח (משקאות חריפים). ארבע תא עצב גרעינים ממוקמים משני צדי המדולה המוחית.

הגרעין fastigii, הגרעין הגלובוזוס, הגרעין דנטאטוס והגרעין אמבוליפורמיס. בגרעינים אלה מתקבל מידע מועבר על תאי עצב ומועבר ומועבר. לפיכך, המוח הקטן ממלא תפקיד מרכזי בכוונון עדין של התנועות.

זה הופך את "המוטוריקה הגסה" שיזם המוטורטקס בקליפת המוח למוטוריקה עדינה, כביכול. המוח הקטן מקבל מידע רב על כך. בין היתר, סיבי עצב מה חוט השדרה, קליפת המוח, ה- מוֹחַ גזע ואברי שיווי המשקל עוברים אל המוח הקטן.

סיבי עצב אלה פועלים בשלושת הבוליים המוחיים שהוזכרו לעיל. לאחר עיבוד ותיאום המידע, המוח הקטן שולח את "הגרסה המתוקנת" שלה אל התלמוס, הפורמט הרשתיקולי, גומי הגרעין במוח התיכון ו תא עצב גרעינים האחראים לאזן (גרעינים שיווי המשקל). בנוסף לשליטה וכוונון פונקציות מוטוריות, נראה כי המוח הקטן ממלא תפקיד חשוב באחסון דפוסי התנועה שנלמדו פעם אחת ואוטומטיים לאורך זמן.

כמו כן נידון האם המוח הקטן ממלא תפקיד גם בתהליכים קוגניטיביים כמו התנהגות והשפעה. מבחינת הפונקציה, ניתן לחלק את המוח הקטן עוד לשלושה חלקים שונים. האחריות העיקרית היא לווסטיבולוצרבלום לאזן, זקיפות ו תאום של תנועות עיניים.

ספינורבלום אחראי על עמידה והליכה. ה- Pontocerebellum הוא הרגולטור העדין עבור כל התפקוד המוטורי. בין אם זו אחיזה של כוס קפה, אחיזת הפינצטה או מנגן בפסנתר.

נגעים במוח הקטן מביאים לעיתים לממצאים אופייניים יחסית. התסמין האופייני ביותר הוא אטקסיה מוחית. ניתן לראות זאת כשיושבים, עומדים או הולכים.

ללא תמיכה, כבר אי אפשר לשבת או לעמוד זקוף בבטחה, דפוס ההליכה הוא רחב-רגליים (רחב-בסיס) וקצוץ, הוא נראה מוטורי גס ומסורבל. תסמינים נוירולוגיים אחרים אופייניים יחסית לנגע ​​של המוח הקטן, ניתן לאתר אותם על ידי בדיקות קליניות פשוטות: רעד הוא רעד (רעד) שהופך להיות בולט יותר כמצביע אצבע מתקרב ליעד. ניתן לבדוק זאת על ידי הבאת אינדקס המטופל אצבע לשלו אף.

אם אצבע מתנדנד החוצה יותר ויותר בקצב ככל שהוא מתקרב ל אף, זו אינדיקציה לכוונה רעד. בדיקה נוספת לאבחון של בעיה במוח הקטן היא החלפה מהירה של תנועות מנוגדות, כמו למשל לסובב את היד כך שקודם כף היד ואז גב היד למעלה. אם זה לא אפשרי או שקשוק ברור וקשה, זה נקרא דיסדיאדוקוקינזיס, כלומר חוסר היכולת לבצע תנועות חלופיות מהירות (אנטגוניסטיות).

אינדיקציה נוספת ל נזק מוחי היא תופעת הריבאונד כביכול. כאן הרופא תופס את המטופל אַמָה התכופף מפרק המרפק ומושך אותו לעברו תוך שהוא מבקש מהמטופל להחזיק בזה. אם הרופא מרפה עכשיו לפתע, המטופל לא יכול להגיב די מהר באופן מתואם והיה פוגע בו אַמָה בפנים.

זה מונע על ידי הרופא על ידי ידית בטיחות. לפיכך נזק למוח הקטן מראה סימפטומים אופייניים למדי, שניתן בתחילה לגלות ללא מאמץ רב בחיי היומיום הקליניים-נוירולוגיים.