הליך טיפול ברדיואוד טיפול ברדיואוד

נוהל טיפול ברדיוד

לעתים קרובות לא נדרשת הכנה מיוחדת לקראת טיפול ברדיואוד. עם זאת, לקבלת אינדיקציות מסוימות, צריכת בלוטת התריס בת 4 שבועות תכשירים הורמונליים בדרך כלל נדרש מראש. מה שמכונה טיפול דיכוי זה מייחל ייצור יתר של הורמונים בגוף ובכך מפחית את הורמון השליטה בבלוטת התריס (TSH).

זה בתורו מוביל ל יוד צריכת רקמת בלוטת התריס הבריאה מופחתת. תאי בלוטת התריס עם ייצור הורמונים מוגבר פתולוגית כבר אינם בהשפעת TSH. עם טיפול ברדיואוד, רק בלוטות התריס האוטונומיות עם פונקציה חסרת עכבות סופגות את הרדיואקטיבי יוד.

תאים בריאים נחסכים במידה רבה מקרינה במינון מתאים. בגרמניה, טיפול ברדיואוד יכול להתבצע רק בתנאי אשפוז. המשמעות היא שאושפזים במחלקה מיוחדת לרפואה גרעינית בבית החולים למשך מספר ימים.

מחלקות אלה מצוידות במכשירים מיוחדים להגנה מפני קרינה, כגון מתקני מים שפכים או דלתות מחוזקות בעופרת. אחרת, מדובר בחדרי חולים רגילים ולא בבונקרים או בתאי עופרת, כפי שטוענים לפעמים. הטיפול בפועל מתחיל כאשר המטופל מקבל את הרדיואקטיבי יוד כחומר פעיל, בדרך כלל בצורה של טבליה לבליעה.

לאחר מכן החולה יכול לפרוש לחדרו. הגוף סופג את היוד הרדיואקטיבי דרך המעיים ואז עובר לחדר דם. דרך המחזור הוא מופץ לראשונה בכל הגוף. היוד הרדיואקטיבי מאוחסן כמעט אך ורק על ידי ה- בלוטת התריס.

עודף יוד מופרש דרך הכליות בשתן ובכך עוזב את האורגניזם האנושי. כדי לא לסכן את בני האדם, במיוחד נשים הרות וילדים, על ידי הקרינה, אין חולים רשאים לעזוב את המחלקה או לקבל מבקרים עד שהקרינה תפוג. זה נמדד מדי יום ולעתים קרובות יורד לאחר יומיים, אך לעיתים רחוקות לאחר 2 ימים לכל היותר, עד שניתן לשחרר את המטופל. לאחר הטיפול, א דם לבדוק את בלוטת התריס הערכים חייבים להתבצע במרווחי זמן קבועים. לאחר כ- 6 חודשים, א סקרטיגרפיה, כלומר מדידה של חילוף החומרים בבלוטת התריס, מתבצעת על מנת להעריך האם הטיפול ברדיואוד היה מוצלח.