היפרוונטילציה

ב hyperventilation (מילים נרדפות: נוירוזה נשימתית; מואץ נשימה; הפרעה תפקודית של איברי הנשימה; הפרעה תפקודית ממוצא נפשי של איברי הנשימה; היפרפנאה; תסמונת היפרוונטילציה; היפרוונטילציה טטני; קוצר נשימה היסטרי; היפרוונטילציה היסטרית; טטני היפרוונטילציה היסטרית; נוירוזת איברים של איברי נשימה; הפרעת נשימה פסיכוגנית; הפרעת נשימה פסיכוגנית; היפרוונטילציה פסיכוגנית; היפרוונטילציה סטטיסטית פסיכוגנית; רעב אוויר פסיכוגני; הפרעה פסיכוגנית של איברי נשימה; נשימה גרירה פסיכוגנית; ICD-10-GM R06. 4: היפרוונטילציה; ICD-10-GM F45.3: תפקוד לקוי אוטונומי של סומטופורם: היפרוונטילציה) כרוך בעלייה נשימה מעבר למה שצריך.

היפרוונטילציה יכולה להיות גורמים רבים ושונים.

ניתן לחלק היפרוונטילציה לצורות הבאות בהתאם לסיבה:

  • היפרוונטילציה פסיכוגנית (ICD-10-GM F45.3: תפקוד לקוי אוטונומי של סומטופורם: היפרוונטילציה) - הצורה הנפוצה ביותר; טריגרים הם בעיקר חרדה, התרגשות, לחץ, פאניקה, תוקפנות, דכאון.
  • היפרוונטילציה סומטית (ICD-10-GM R06.4: היפרוונטילציה) - כולל ריאות מחלה, גבוהה חום, סידן, מגנזיום מחסור ב, פגיעה מוחית טראומטית (TBI).

יתר על כן, ניתן לחלק את אוורור האוורור ל:

  • היפרוונטילציה ראשונית - הפרעה בתפקוד הנשימתי עקב הפרעות סומטיות או נפשיות.
  • היפרוונטילציה משנית - בתגובה ל חמצן מחסור (למשל עקב מחלות לב וכלי דם).
  • היפרוונטילציה במהלך מבוקר נשימה (בגלל ביקוש נשימתי מוגבר).
  • תסמונת היפרוונטילציה חריפה - היפר-ונטילציה של התקפים עם הסימפטומים הטטניים האופייניים (היפרוונטילציה טטני).
  • תסמונת היפרוונטילציה כרונית - שייכת לקבוצה של הפרעות סומטיזציה.

יחס מגדרי: נשים וגברים מושפעים באותה מידה. היפרוונטילציה חריפה משפיעה על נשים צעירות בתדירות גבוהה יותר מגברים.

שיא תדירות: המחלה מופיעה בעיקר בעשור השני והשלישי לחיים. התדירות פוחתת עם העלייה בגיל.

השכיחות (תדירות המחלה) היא 5-10% מהמבוגרים (בגרמניה).

מהלך ופרוגנוזה: הטיפול במחלה הבסיסית נמצא בחזית. אם מדובר בהתקף hyperventilation חריף, התחזית חיובית. בצורה הכרונית של המחלה, השיפור מתרחש אצל 60% מהנפגעים.