שבץ מוחי (Apoplexy): היסטוריה רפואית

היסטוריה רפואית (היסטוריה של מחלה) מהווה מרכיב חשוב באבחון של אפופלקסיה (שבץ). היסטוריה משפחתית

  • האם ישנן מחלות לב וכלי דם תכופות, מחלות נוירולוגיות במשפחה שלך?

היסטוריה חברתית

  • האם יש עדויות למתח פסיכו-סוציאלי או למאמץ עקב המצב המשפחתי שלך?

נוֹכְחִי היסטוריה רפואית/ היסטוריה מערכתית (תלונות סומטיות ופסיכולוגיות).

  • האם היה איבוד הכרה כלשהו? * (אנמנזה חיצונית)
  • שמתם לב לתופעות כמו שיתוק, אובדן תחושה, סחרחורת, הפרעות בראייה או הפרעות בדיבור? *
  • האם יש לך תסמינים כמו בחילות והקאות?
  • האם יש לך תלונות אחרות, אם יש כאלה, כגון.
    • כְּאֵב רֹאשׁ
    • סְחַרחוֹרֶת
    • רעד בעיניים עם תנועה איטית לכיוון אחד ואחריו תנועה מהירה יותר בכיוון ההפוך
    • חוסר יציבות בהליכה *
  • אם כן, כמה זמן קיימים תסמינים אלו? *
  • האם התסמינים הללו התרחשו בעבר? *

אנמנזה צמחית כולל. אנמנזה תזונתית.

  • האם אתה עודף משקל? אנא ספר לנו את משקל גופך (בק"ג) וגובהך (בס"מ).
  • האם תזונה מאוזנת?
    • האם אתה אוכל א דיאטה עשיר במלח? (מלח כסוכן חומרי טעם, חטיפים מלוחים, מזון מעושן וריפוי, אוכל מוכן, אוכל למסעדות, שימורי מזון, נקניקיות, גבינה).
    • האם אתם אוכלים הרבה מאכלים המכילים שומנים רוויים? (שומנים מן החי, הכלולים בנקניק, בשר, גבינה).
    • האם אתם אוכלים הרבה מאכלים ממותקים?
  • האם אתה עושה מספיק פעילות גופנית כל יום?
  • האם אתה מעשן? אם כן, כמה סיגריות, סיגרים או צינורות ליום?
  • אתה שותה אלכוהול? אם כן, איזה משקה (ים) וכמה כוסות ביום?
  • האם אתה משתמש בסמים? אם כן, אילו תרופות (אמפטמינים, קנאביס, קוקאין) ובאיזו תדירות ליום או לשבוע?

היסטוריה עצמית כולל היסטוריה של סמים.

היסטוריה של תרופות

  • חוסמי אלפא:
    • ב -21 הימים הראשונים לאחר המרשם הראשון של אלפוזוזין, דוקסזוזין, טמסולוזין או טרזוזין, חלה עלייה של 40% באירועי אפופלקסי (שבץ) איסכמי.
    • חולים הנוטלים לחץ דם נוסף (דם תרופה להורדת לחץ) במקביל לתרופה חוסם אלפא לא היה סיכון מוגבר לאפופלקסיה בתקופה שלאחר החשיפה (≤ 1 יום לאחר מכן), והשכיחות בתקופה שלאחר החשיפה (21-2 יום לאחר מכן) פחתה עוד יותר (IRR 22). מסקנה נורמנטסיביות עשויות להיות רגישות יותר למנה השפעה של חוסמי אלפא.
    • מחקר ALLHAT:Doxazosin לחולים היה סיכון גבוה יותר ל שבץ ומחלות לב וכלי דם משולבות בהשוואה לחולי כלורתלידון. הסיכון ל- CHD הוכפל.
  • נוגדי דלקת לא סטרואידים תרופות (NSAIDs, למשל, איבופרופן, דיקלופנק) כולל מעכבי COX-2 (מילים נרדפות: מעכבי COX-2; בדרך כלל: coxibs; למשל Celecoxib, etoricoxib, פרקוקסיב) - סיכון מוגבר בשימוש שוטף ב rofecoxib ו דיקלופנק; סיכון מוגבר לאוטם איסכמי באמצעות דיקלופנק ו אקלופנק עד 30 יום לפני האירוע.
  • אקקלופנאק, דומה ל דיקלופנק ומעכבי ה- COX-2 הסלקטיביים, קשורים לסיכון מוגבר לאירועים פקקת עורקים.
  • אקמול (קבוצה של משככי כאבים שאינם חומצה), כאשר משתמשים בה כ כְּאֵב תרפיה בדיירים סיעודיים (N = 5,000; 2,200 נבדקים נלקחו אקמול מדי יום, מתכוון מנה היה 2,400 מ"ג), העלה את קצב האפופלקסיה בממוצע פי 3.
  • שימוש בדור החדש אמצעי מניעה דרך הפה (גלולות למניעת הריון) קשורות לסיכון מוגבר לאוטם מוחי בפעם הראשונה.אמצעי מניעה הורמונליים עם ריכוז אסטרוגן נמוך יותר היה סיכון נמוך יותר לאוטם מוחי בהשוואה לאלה עם ריכוז אסטרוגן תקין. כל ארבעת הדורות של פרוגסטינים היו קשורים לסיכון מוגבר לאיסכמיה שבץ. נראה כי הסיכון לאירוע מוחי איסכמי היה נמוך מעט בקרב משתמשי הדור הרביעי מאשר בקרב הדור הקודם של פרוגסטיניםהערה: אסטרוגן מעבר העור תרפיה (טיפול במדבקה) אינו מגביר את הסיכון לאירועים מוחיים איסכמיים.
  • רגדנוסון (מרחיב כלי דם סלקטיבי), שיכול לשמש למטרות אבחון בלבד (לחץ טריגר להדמיית זלוף בשריר הלב; הדמיה של זלוף שריר הלב, MPI), מגדילה את הסיכון לאפופלקסיה; התוויות נגד (התוויות נגד): היסטוריה של פרפור פרוזדורים או סיכון קיים ליתר לחץ דם חמור (נמוך דם לַחַץ); אזהרה. אמינופילין אינו מומלץ להפסקת התקפים הקשורים לרדגנוזון!
  • הורמון גדילה רקומביננטי (STH) תרפיה in ילדות בבגרות: גורם שכיחות 3.5 עד 7.0 מוגבר לשכיחות שבץ מוחי; גורם 5.7 עד 9.3 עלייה בשיעור של דימום תת עכבישי.

היסטוריה סביבתית

  • רַעַשׁ:
    • רעשי כביש: בהשוואה לרעש בדרכים <55 db, רעשי כביש> 60 db מגדילים את הסיכון לאפופלקסיה בשיעור משמעותי של 5% בקרב מבוגרים וב- 9% משמעותיים בקרב אנשים מעל גיל 75
    • רעש מטוסים: עלייה ברמת הרעש הממוצעת ב -10 דציבלים מעלה את הסיכון לשבץ ב -1.3
  • מזהמי אוויר: חומר חלקיקי מהסביבה, משק הבית (מכיריים ופחם).
  • ערפיח (חומר חלקיקי, חנקן דוּ תַחמוֹצֶת, גופרית דוּ תַחמוֹצֶת).
  • ירידה בטמפרטורה (עלייה בסיכון; הסיכון נותר מוגבר למשך יומיים נוספים; ירידת טמפרטורה של כ -2 מעלות צלזיוס מגדילה את סיכון האפופלקסיה ב -3%).
  • שינוי מהיר בלחות כמו גם לחץ אטמוספרי.
  • מתכות כבדות (אַרסָן, קדמיום, עוֹפֶרֶת, נחושת).

ספרות על אנמנזה סביבתית ראה להלן הסיבות.

* אם שאלה זו נענתה ב"כן ", נדרש ביקור מיידי אצל הרופא! (מידע ללא אחריות)