הטיפול בנשירת שיער אצל נשים | נשירת שיער אצל נשים

הטיפול בנשירת שיער אצל נשים

בעת טיפול אובדן שיער, חשוב להיות מודעים לדברים הבאים: יש לדעת אבחנה או גורם לנשירת שיער לפני כל טיפול. ישנם "תרופות" רבות שטוענות כי הן מסוגלות להפסיק אובדן שיער. עם זאת, מומלץ להיזהר בקניית מוצרים מסוג זה, במיוחד באינטרנט.

הם לא יעילים ואף יכולים להזיק. בדוק את עצמך על ידי רופא עור ודון איתו בהליך הנוסף. אין טיפול כללי, כמו אובדן שיער יכולות להיות סיבות רבות ושונות.

במקרה של חוסר ויטמינים או ברזל, שינוי ב דיאטה או לוקח תוספים בדרך כלל מספיק. לנשים אנדרוגנטיות שער אובדן, נוגדי אנדרוגנים דרך הפה כגון ציטרוטרון אצטט או אסטרוגנים ניתן להשתמש באופן מקומי על הקרקפת. החומר הפעיל מינוקסידיל, הכלול במוצר הידוע "רגיין", יכול לשמש גם אצל נשים.

המוצר מוחל על הקרקפת בצורה של קצף או תרסיס פעמיים ביום. השפעה מושגת לאחר כ 12 חודשים. עם זאת, אם אתה מפסיק לקחת את זה, שער אובדן עשוי להופיע שוב לאחר 3 עד 4 חודשים.

במקרה של מעגל נשירת שיער אצל נשים, ישנן מספר אפשרויות טיפול. משתמשים בסטרואידים, הן בצורה מקומית והן דרך הפה. אפשרות נוספת היא טיפול חיסוני עם DCP (דיפניל ציקלופרנו), שניתן לבצע רק על ידי מרכזים מתמחים. סוף סוף, שער הַשׁתָלָה זמין גם לטיפול בנשירת שיער אנדרוגנטית.

אבחון נשירת שיער אצל נשים

אם אתה מרגיש שאתה סובל מנשירת שיער, עליך להתייעץ עם רופא עור. זהו המומחה לעור ולנספחיו, הכוללים שיער וציפורניים. רופא העור בוחן מקרוב את השיער, העור והציפורניים כדי לזהות גורמים אפשריים ואת סוג הנשירה.

שינויים בעור, למשל, לציין מחלות פטרייתיות או גידולים.בדיקת האפילציה הקלינית, בה הרופא קוטף שיער, מראה אם ​​ניתן למרוט את השיער בלי כְּאֵב ובלי כוח. בחינת העור השעיר עם זכוכית מגדלת מראה האם עדיין ניתן למצוא זקיקי שיער. כל תבנית השיער של העור נבחנת ומוערכת.

שאלות חשובות לגבי סימפטומים נלווים, משך וסוג של נשירת שיער, מחלות ותרופות נשאלות על ידי הרופא מראש. לנשים, שאלות על הורמון לאזן, כגון תסמינים של גיל המעבר, משך ואופיים של וסת או השימוש ב תכשירים הורמונליים מעניינים במיוחד. ניתוח שורש שיער (trichogram) יכול לעזור לצמצם את הגורמים וסוג נשירת השיער. במקרים מסוימים, דגימה של הקרקפת (ביופסיה) נחוץ לאבחון מקרוב. לבסוף, א דם ניתן להשתמש בבדיקה לקביעת רמות ברזל, בלוטת התריס או דלקת וכן תהליכים אוטואימוניים.