הדרכון האימהי

הדרכון של האם הוא מסמך חשוב מאוד שהוצג בגרמניה בשנת 1961 לתיעוד מונע בדיקות במהלך ההריון. כל אישה בהריון מקבלת מסמך זה מרופא הנשים שלה לאחר א הֵרָיוֹן אובחנה. יש להביא את דרכון הלידה לכל אחד הֵרָיוֹן בדיקה אצל רופא הנשים וכן אצל המיילדת והלידה, עד לבדיקת המעקב השנייה (2-6 שבועות לאחר הלידה).

בנוסף, רצוי לשאת את כרטיס הלידה איתך בכל עת הֵרָיוֹןמכיוון שהוא מאפשר לך להגיב ולעזור מהר יותר במקרה חירום ומידע על ההריון, ניתן לגשת במהירות לילד ולאם. העמוד הראשון מכיל את פרטי הקשר של רופא הנשים, המרפאה בה מתוכננת הלידה ופרטי המיילדת האחראית. מצוין גם תאריכי הבדיקות הרפואיות המונעות.

בעמוד השני תמצאו את תוצאות כל בדיקות המעבדה בצורה של דם בדיקות (בדיקות סרולוגיות) ובדיקות שתן. ראשית, האם דם קבוצה (A, B, AB או 0) וגורם הרזוס (חיובי רזוס (D חיובי) או רזוס שלילי (D שלילי)) מצוין שם. גורם הרזוס הוא תכונה חשובה על האדום דם תאים (אריתרוציטים), אשר ממלא תפקיד חשוב במהלך ההריון.

אם גורם הרזוס של האם הוא חיובי (D חיובי) - כ. 85% מכלל האירופאים הם נשאים חיוביים לרזוס של מאפיין זה - לא חוסר תאימות רזוס בין אם לילד יכול להתרחש, גם אם הילד שלילי רזוס (D שלילי). עם זאת, אם האם מחזיקה בשלילית הרזוס האופיינית (D שלילית) ובילד, עקב הירושה של אבי הילד, רזוס חיובי (חיובי D), אי התאמה לקבוצת הדם בין האם לילד במהלך הלידה.

לפני כן הדבר אינו אפשרי עקב מחסום דם בין דם האם לדם הילד (מחסום שליה). אִמָהִי נוגדנים נוצרים כנגד הדם הזר של הילד. זה בדרך כלל לא מזיק לילד הראשון.

עם זאת, נוגדנים נוצר בדם האימהי יכול להוביל לסיבוכים חמורים ב התפתחות הילד במקרה של הריון נוסף (Morbus haemolyticus neonatorum). כאמצעי מניעה, אם שלילית רזוס מנוהלת כביכול נגד D נוגדנים בין השבוע ה -28 וה -30 להריון ועד 72 שעות לאחר הלידה, המונעים את ייצור הנוגדנים בגוף עצמו. בעזרת בדיקת התמכרות לנוגדנים, המתועדת גם בעמוד השני בדרכון האימהי, הרופא יכול לגלות האם היווצרות נוגדנים כבר התרחשה בדם האימהי והאם יכול להיות חוסר תאימות רזוס.

אם הבדיקה שלילית, כלומר אם לא התרחשה היווצרות נוגדנים, הבדיקה חוזרת על עצמה בשבוע ה -24 וה -27 להריון. אם הבדיקה שוב שלילית, בדרך כלל אין סיכון חוסר תאימות רזוס בין אם לילד. בנוסף, הושלם חיסון נגד אדמת נרשם בעמוד השני, כמו גם האם קיימת הגנה מספקת נגד אדמת, המתבצעת על ידי הרופא באמצעות בדיקה מיוחדת (בדיקת עיכוב המוגלגינציה של האדמת).

זה חשוב מאוד עד כמה אדמת זיהום במהלך ההריון עלול לגרום נזק חמור לילד שטרם נולד. אם אין הגנה מספקת מפני אדמת נגיף, חיסון במהלך ההריון לא ניתן לפצות על כך וההגנה היחידה מפני זיהום היא הימנעות ממגע עם אדמת נגועים. לכן חשוב מאוד להקפיד על הגנה מספקת על חיסונים עוד לפני ההריון.

בעמוד השלישי בדרכון האימהי נרשמים מקורות אפשריים נוספים של זיהום כמו זיהום בחיידק Chlamydia trachomatis בצורה של בדיקת שתן. החיידק יכול להוביל לעין ו דלקת ריאות לאחר הלידה (לאחר הלידה) של הילוד. אם האישה ההרה נדבקה בחיידק, יש לטפל בה אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה כדי למנוע הידבקות בילד.

בנוסף, זיהום פוטנציאלי עם עַגֶבֶת (Lues) - פתוגן Treponema pallidum- מצוין בעמוד השלישי. חיידק זה יכול להיות מועבר לילד שטרם נולד מהשבוע ה -3 להריון ואילך, ולכן יש לטפל בו מתאים אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה אם האם חולה.עם זאת, רק בדיקה אחת נרשמת בדרכון האימהי וללא תוצאת בדיקה. בנוסף, התוצאה של מבחן עבור צהבת זיהום B שבוצע מתועד על בסיס בדיקת אנטיגן (Hbs antigen) באמצעות דם האם.

זיהום של האם עם צהבת ל- B יכולות להיות השלכות מסכנות חיים על הרך הנולד. במקרה של זיהום קיים עם צהבת B, יש לחסן את הילד כנגד הנגיף מיד לאחר הלידה. בנוסף, נוכחות של זיהום ב- HIV יכולה להיקבע על ידי עצת הרופא או משאלת האישה ההרה, ובדיקה ל טוקסופלזמוזיס ניתן לבצע נוגדן.

בעמוד הרביעי מצוין מידע על הריונות קודמים, כגון הפלות, הפלות או הריון חוץ רחמי או חוץ רחמי (הריונות חוץ רחמיים). בנוסף, מתואר מהלך הלידה (לידה ספונטנית, ניתוח קיסרי (סקטיו), לידות בנרתיק (לידת פראייר / מלקחיים (מלקחיים)), משך הריון) וסיבוכים אפשריים של הריונות קודמים. זה מאפשר הערכה טובה יותר של הריונות אפשריים בסיכון.

בנוסף, תאריך הלידה, המשקל והמין של ילדים שנולדו בעבר מתועדים בעמוד 4. העמוד החמישי מתאר מידע רפואי (אנמנזה) וממצאי הבדיקה המונעת הראשונה. זה כולל, למשל, מחלות משפחתיות עם תשומת לב מיוחדת ל סוכרת דיכאון, לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם), מומים, מחלות גנטיות ופסיכולוגיות, מחלות קודמות, אלרגיות, נטילת תרופות, המצב החברתי והמקצועי וכן הריונות קודמים (מספר הריונות (גרבידה) או לידות (מספר לידות (פסקה), לידות מוקדמות, סיבוכי לידה).

רופא הנשים עשוי לסווג את ההריון כגוף גבוהסיכון להריון לאחר התייעצות רפואית (אנמנזה). יתר על כן, הייעוץ שניתן לאישה ההרה לגבי איזון דיאטה, מתועדים, ממריצים, תרופות, ספורט, מקצוע, נסיעות, קורסים להכנת לידה ותרגילי הריון וכן סיכונים אפשריים במהלך ההריון. מידע על אפשרי בדיקת HIV ושיניים בריאות כמו גם מוקדם מוצלח סרטן כמו כן צוין בדיקת זיהוי.

העמוד השישי מכיל מצד אחד מידע על הפרטים במהלך ההריון (למשל תרופות, מחלות אם, מחלות הריון מיוחדות, הפרעות במערכת מי שפיר ומדמם), ומצד שני תאריך המסירה הצפוי. על מנת לחשב את התאריך המדויק, תאריך הדימום הווסת האחרון, התאריך הבטוח של עיצוב, תאריך ההריון ושבוע ההריון באותה תקופה ממלאים תפקיד חשוב. לאחר מכן ניתן לקבוע ולהתאים את תאריך הלידה המשוער במהלך ההריון.

החישוב מתבצע על פי מה שמכונה כלל Naegele באופן הבא: תאריך המסירה (ET) = היום הראשון של התקופה האחרונה + 7 ימים - 3 חודשים + שנה העמודים 1 ו- 7 מכילים את מה שמכונה gravidogram. אלה רשומות הריון המעניקות למיילדת ולרופא סקירה טובה על מהלך ההריון. טבלה זו מכילה את כל תוצאות הבדיקות הרפואיות המונעות.

אלה SSW בהתאמה (שבוע ההריון), המיקום של הקצה העליון של רֶחֶם (עמדת קרקעית), המיקום של הילד (כלומר מיקום סוף האגן (BEL), גולגולת מיקום (SL) או מיקום רוחבי (QL)), העובר לֵב צלילים (מוקלטים על ידי אולטרסאונד (ארה"ב) או CTG (קרדיוטוגרפיה)), תנועת הילד, החזקת מים (בצקת) או ורידים בולטים (דליות) אצל האישה, המשקל הנוכחי של האישה ההרה, ה לחץ דם ערכים, ריכוז מולקולת הנשא לחמצן (Hb), בדיקות שתן (לחלבון, סוכר, דם, ניטריט) ותוצאת הבדיקה הנרתיקית (בדיקת הנרתיק). בנוסף, יתכנו גם ערכים אודות סיבוכים אפשריים, גובה ומשקל של הילד וכן תרופות. בעמוד ה -9 ניתן לתעד שיטות טיפול ותרופות למחלות אפשריות, כמו גם סקירה של כל האשפוז בבית החולים במהלך ההריון.

בנוסף, העובר לֵב נרשמים פעולות ופעילות רחם, אשר נקבעים על ידי קרדיוטוגרפיה (CTG) אחת לשבועיים מהשבוע ה -2 להריון. אולטרסאונד בדיקות במהלך ההריון (3 פגישות מונעות: 1) שבוע 9-12 להריון, 2) שבוע 19-22 להריון, 3) שבוע 29-32 להריון) מהווים את התוכן העיקרי בעמודים 10 ו- 11. אולטראסאונד (סונוגרפיה) יכול להראות דפוסי גדילה של העובר, כמו גם מערכות איברים או מומים באיברים, כמות ה מי שפיר, גודל הילד (ראש, תא מטען, רגליים), לֵב פעילות, והתנועה והמיקום של הילד. אם יש חשד לסיבוכים או ליקויים כמו מומים, צירים מוקדמים, דימום או קיצור צוואר הרחם (אי ספיקת צוואר הרחם), ניתן לרשום בעמוד זה תנאים נוספים (אינדיקציות) לבדיקות אולטרסאונד נוספות.

בעמוד ה -13 גידול הילד מתועד על בסיס עקומה. אורך שובל הכתר (SSL), ה- ראש נכנסים קוטר מהמקדש למקדש (BPD) וקוטר הבטן מצלע לצלע (ATD). נצפית השוואה בין ערכי הגדילה של הילד לבין העקומה הנורמלית התלויה בגיל, כמו גם במהלך לאורך זמן.

ניתן לתאר בדיקות אולטרסאונד נוספות במקרה של חריגות (פתולוגיות) בעמוד 14 כמו בעמוד 12. בעמוד 15 מתועדת הבדיקה הסופית (אפיקריסיס) לאחר לידת הילד. דף זה מחולק לשלושה חלקים.

החלק הראשון מכיל מידע אודות ההריון, הבדיקות שבוצעו והמצב החברתי של האישה. שנית, הלידה מתועדת כולל תאריך לידה, SSW, מין הילד, מיקום הילד, גודל הילד ו ראש היקף כמו גם חריגות אפשריות וערך PH של הטבור עורק לאחר הלידה. בנוסף, צורת הלידה וציון ה- APGAR, המייצג את הבדיקה הראשונית של הילד (A = נשימה, P = דופק /קצב לב, G = טון בסיסי (טונוס שרירים), A = מראה (צבע עור / עור), R = רפלקס) מיד לאחר הלידה, לאחר 5 ו -10 דקות, מתואר.

בחלק 3, בריאות של האישה ב לידה יצוין. העמוד האחרון בדרכון האימהי מכיל את ממצאי הבדיקה השנייה לאחר הלידה של האישה 2-6 שבועות לאחר הלידה.