הגנה מפני קרינה: נושא אפילו מעל לעננים

טיסה הפך טבעי לחלוטין בימינו. עם זאת, כל מי שטס הרבה חושף את עצמו לקרינה מוגברת. למה? קרינה אנרגטית גבוהה מהחלל פוגעת כל הזמן בכדור הארץ. האטמוספירה מגנה על חלק ניכר מהקרינה, אך בגבהים גדולים, כמו במטוס, רמות הקרינה עולות. קרינה בגובה רב היא המונח המשמש לתיאור הקרינה המייננת המתרחשת באטמוספרה. מקורו בקרינת חלקיקים בעלת אנרגיה גבוהה מהחלל החיצון - קרינה קוסמית. החשיפה השנתית הממוצעת לקרינה טבעית עקב קרינה קוסמית (חלל, שמש) בגובה פני הים היא 0.3 mSv (= millisievert). היחידה של יעיל מנה הוא 1 Sv (sievert), המחליף היום את rem היחידה ששימשה בעבר (1Sv = 100 rem).

חשיפה לקרינה בהתאם לגובה הטיסה

ככל שמטוס מטפס גבוה יותר כך הוא נחשף לקרינה מהחלל. לדוגמא, טיסה מפרנקפורט לניו יורק מביאה לחשיפה לקרינה של 42 מיקרו-סיטרים (µSv). 24 שעות בגובה של עד 10,000 מטר בטיסה לאוקלנד מביא ל מנה של 78 µSv לנוסע. בין היתר, חשיפה לקרינה תלויה בגובה הטיסה, משך הטיסה והתנאים הגיאוגרפיים (הקרינה עולה לכיוון הקטבים).

אתר לחישוב חשיפה לקרינה

המכון למען הגנה מפני קרינה במרכז המחקר של GSF לאיכות הסביבה בְּרִיאוּת בנויברברג ליד מינכן מספק כעת אתר שבאמצעותו ניתן לחשב את הקרינה הצפויה מנה לכל טיסה. החישוב מבוסס על תוכנית EPCARD (חבילת התוכנית האירופית לחישוב מינונים של נתיבי תעופה) שפותחה בתמיכת האיחוד האירופי. מנות הקרינה המחושבות אמורות לגרום לנוסעים הנפוצים ביותר לנשום לרווחה: נדרשים סילונים ברחבי האוקיאנוס האטלנטי 400 פעמים בשנה כדי להגיע למגבלה המומלצת של הוועדה הבינלאומית להגנה רדיולוגית (ICRP) של 20 mSv לאנשים החשופים במקצועיות.