הגורמים לתקלה הגבולית
קו גבול הפרעת אישיות הוא תת-סוג של הפרעת אישיות לא יציבה רגשית. הגורמים להתפתחות הפרעה כזו הם מרובים, יש כמה אבני יסוד אליהן מיוחסת חשיבות רבה. כעת מניחים שלא רק אבן פינה אחת כזו משמשת גורם גורם, אלא שהאינטראקציה בין כמה מעמודים אלה מובילה להתפתחות של הפרעת אישיות מהסוג הגבולי.
יש לציין כי רק חלק קטן מהאנשים שנחשפים לאירועים כאלה באמת מפתחים הפרעה כזו. סוג הגבול הפרעת אישיות מופיע בכ 1-2% מהאוכלוסייה. בתחילת שרשרת הסיבות האפשרית בהתפתחות מחלות הם בדרך כלל הגנים האנושיים.
ישנן גם אינדיקציות לכך שגורמים גנטיים מסוימים מגבירים את הנטייה להתפתחות המחלה. על פי מצב הידע הנוכחי, לעומת זאת, לא גורמים גנטיים בלבד הם האינטראקציה שלהם עם השפעות חברתיות וסביבתיות מסוימות. על פי הדעה המדעית, השפעות אלה כוללות מעל לכל חוויות טראומטיות בשלב מוקדם ילדות, כאשר מתפתחת הפרעה גבולית.
אלה כוללים, למשל: נראה שהגורם המכריע כאן הוא כי המבצע הוא לעתים קרובות איש התייחסות חשוב בסביבתו של הילד. הילד חווה אפוא קיצוניות רגשית כמו הצורך בהגנה ובביטחון וחשש מפני התעללות המוקרנת על אותו אדם, כך שיופיעו דרכי חשיבה סותרות, שנשננות ובהמשך גם מתבטאות בהתנהגות עצמית. בהתאם, אנשים עם הפרעת אישיות גבולית בגיל ההתבגרות ובבגרות בזוגיות לעיתים קרובות משתנים בשינוי המהיר והבלתי צפוי בין שני קטבים.
מצד אחד יש האידיאליזציה של בן הזוג מצד שני את פיחותו. עם זאת, אין זה אומר בהכרח שכל האנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית מגיעים מרקע משפחתי דיסוציאטיבי. גם אנשים שגדלו במשפחות שלמות ומוגנות לחלוטין יכולים לפתח הפרעת אישיות גבולית במהלך חייהם. - הזנחה רגשית,
- התעללות מינית וחוויות אלימות אחרות,
- בית הורים לא יציב עם ויכוחים תכופים
- הורים עם רקע התמכרות ואימפולסיביות בולטת.
תסמינים של הפרעת אישיות
הפרעות אישיות מאופיינות בכך שהאנשים המושפעים מציגים דפוסי התנהגות נוקשים ואינם מסוגלים להתאים דפוסי התנהגות אלה במהלך הזמן, כלומר הם אינם יכולים, כביכול, ללמוד מטעויות. בתפיסתם, בתחושתם ובהתנהגותם, האנשים שנפגעו שונים זה מזה באופן משמעותי מחולים בריאים בנפשם. ישנן מספר הפרעות אישיות, כך שהתסמינים יכולים להיות שונים מאוד.
מחלת גבול היא גם הפרעת אישיות, והיא מכונה בעגה הטכנית הפרעת אישיות לא יציבה רגשית. תסמינים אופייניים יכולים להיות מצבי רוח, התפרצויות רגשיות תכופות, אימפולסיביות, פעולה ללא התחשבות בהשלכות, נטייה לתמרן ולשקר, פגיעה עצמית, החלפה בין היצמדות חזקה לדחיקה והפחתה ביחסים בין אישיים ותחושה חוזרת של ריקנות פנימית. אנשים עם הפרעת אישיות פרנואידית הם לעתים קרובות חשדניים, נפגעים בקלות ורגישים מאוד לדחייה.
במקרה של הפרעת אישיות סכיזואידית, המושפעים נוטים להיות נסוגים חברתית, הם מעדיפים פנטזיה ויכולים רק להראות רגשות במידה מוגבלת מאוד. בהפרעת האישיות הדיסוציאלית לא מתעלמים מנורמות חברתיות, אלו שנפגעו לא מגלים אמפתיה, יש סובלנות נמוכה מאוד לתסכול וסף נמוך להתנהגות תוקפנית ואלימה. הפרעת האישיות ההיסטריונית מאופיינת ברגשות שטחיים, התנהגות מוגזמת תיאטרלית, אנוכיות, חוסר התחשבות, כמו גם תחלואה חזקה ורצון מתמיד להכרה.
חולים עם הפרעת אישיות אנאנסטית או כפייתית הם פרפקציוניסטים, לעיתים קרובות מפקפקים בעצמם ונוטים לשלוט. הפרעת האישיות המונעת חרדה מאופיינת בתחושות של חרדה, נחיתות וחוסר ביטחון. קיים רצון דחוף לחיבה וקבלה ורגישות מובהקת לביקורת.
אנשים עם הפרעת אישיות ממכרת או אסתנית מתקשים לקבל החלטות בעצמם ולכן תמיד סומכים על אנשים אחרים שיקבלו את ההחלטות הללו עבורם. הם מכפיפים את עצמם למשאלותיהם של אחרים, קיים פחד עז מפירוד.
כל המאמרים בסדרה זו:
