הגדרת הפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז או הפרעת קשב וריכוז - הידועה בכינויו fidget syndrome - (מילים נרדפות: ADHD; ADHD); הפרעת קשב; הפרעת קשב וריכוז (ADHD); הפרעת קשב; הפרעת קשב (ADD); תסמונת הפרעת קשב; HKS; הפרעת יתר; תסמונת יתר הפרעה), משמש לתיאור קבוצה של הפרעות התנהגות המאופיינות בעיקר בחוסר תשומת לב, אי שקט מוטורי ואימפולסיביות. אצל 10% מהנפגעים קיימת גם הפרעה אחרת.

הפרעת קשב וריכוז הוא הגורם השכיח ביותר להפרעות התנהגות ובעיות ביצועים בבית הספר.

יחס המין: בנים לבנות הוא בין 3: 1 ל- 9: 1 .... בבגרות, יחס מין זה אינו נצפה בצורה בולטת זו.

שיא תדרים: הפרעת קשב וריכוז מתרחשת בעיקר אצל ילדים, אך עשויה להימשך בבגרות אצל שליש מהילדים שנפגעו. ההפרעה מופיעה בדרך כלל לפני גיל 6.

השכיחות (שכיחות מחלה) בקבוצת הגילאים 4 עד 17 היא 2-7% (תלוי במחקר). באוכלוסייה הבוגרת השכיחות היא 1-2.5-4% (בגרמניה), מה שהופך אותה להפרעה התפתחותית עצבית שכיחה. בינלאומית השכיחות היא 9.2% לבנים ו- 2.9% לבנות.

מהלך ופרוגנוזה: בנוסף לבעיות בבית הספר, לנפגעים יש גם קשיים בחיי המשפחה וביצירת קשרים חברתיים. לאחר אבחון יסודי, תמיכה פרטנית ו תרפיה התוכנית נוצרת עבור הילד ומשפחתו. בבגרות הצעירה, על פי מחקר ארוך טווח, 23% מהחולים עדיין עמדו בקריטריונים להפרעות קשב וריכוז, בעיקר מהסוג הלא קשוב. אם הפרעות קשב וריכוז נמשכות לבגרות, היפראקטיביות ואימפולסיביות בדרך כלל יורדות בצורה משמעותית יותר מ- ריכוז הפרעה. ניתן לרפא הפרעות קשב וריכוז לחלוטין. הערה: ADHD תרפיה צריך להתבסס על חומרת ההפרעה (ראה "סיווג" להלן).

תחלואה נלווית (הפרעות נלוות): לילדים יש סיכוי גדול פי ארבעה לסבול מהפרעת טיקים כרוניים (CTD) בגיל שבע ובעת סיכוי גבוה פי שש בגיל עשרה מאשר ילדים ללא ADHD. CTD התרחש בצורה של הפרעה טיקית קולית מוטורית או כרונית כרונית או תסמונת טורטהפרעות אחרות הקיימות יחד כוללות: הפרעת חרדה, הפרעות דיכאון, אוֹטִיזְם הפרעות בספקטרום, ומגיל ההתבגרות, הפרעות בשימוש בחומרים והפרעות אישיות. מבוגרים הראו תחלואה פסיכיאטרית של 66.2% בזמן אבחון ADHD. התחלואה הנלווית הנפוצה ביותר הייתה הפרעה ממכרת (39.2%), ואחריה הפרעת חרדה (23%) והפרעות רגשיות (18.1%).