הבדלים בסימפטומטולוגיה של מבוגרים וילדים | תסמיני ADS אצל מבוגרים

הבדלים בסימפטומטולוגיה של מבוגרים וילדים

גירעון קשב קיים מאז ילדות ונותר ללא טיפול עד 60% תלוי במחקר. עם זאת, איך הפרעת קשב וריכוז מתבטא ואיך המטופל מתמודד עם זה משתנה עם השנים. ילדים בולטים בעיקר בגלל בעיות בבית הספר.

הם מתקשים ללמוד, הציונים גרועים והחברות דלילה. ביצוע אבחנה ב ילדות בדרך כלל קל יותר מאשר מאוחר יותר בחיים, מכיוון שמבוגרים מראים לעתים קרובות אסטרטגיות פיצוי. הם הפנימו כשלים ונמנעים ממשימות שמעמיסות עליהם יתר על המידה.

לכן, לא תמיד הסימפטומים האופייניים נמצאים אצלם, מכיוון שהם נמנעים ממצבים בהם הם מתרחשים. חלקם גם מצליחים לפצות על חולשותיהם, למשל על ידי בחירת מקצוע מתאים המקדם את כישרונותיהם. בניגוד לילדים, מבוגרים מראים לכן פחות מהתסמינים האופייניים, אך עדיין סובלים מפחד מכישלון וכדומה. הפרעת קשב וריכוז יכול להסוות את עצמו במבוגרים, למשל כ דכאון, הפרעת פאניקה או שחיקה. לכן חשוב לגלות הפרעת קשב וריכוז מוקדם ככל האפשר כדי למנוע תופעות לוואי פסיכולוגיות אלו.

בדיקות לאישור אבחון של ADS

אם החריגות הנצפות הן ADS, יכול בסופו של דבר להחליט רק על ידי הרופא. הסימפטומים בקבוצת כוכבים זו אינם הוכחה ל- ADS, אלא מתרחשים גם במחלות אחרות. על הרופא להחריג אלה, כלומר לבחון היטב את המטופל פיזית וליצור פרופיל פסיכולוגי.

הממצאים הראשוניים במקרה של חשד להפרעת קשב וריכוז ניתנים על ידי בדיקות עצמיות, המוצעות על ידי גופים מכובדים שונים פחות או יותר באיכויות שונות. לפיכך, על המושפעים לפנות לספקים רשמיים, למשל ארגון הבריאות העולמי (העולם בְּרִיאוּת ארגון), והתוצאות אושרו או הוכחו על ידי רופא. הרופא יבדוק את המטופל היסטוריה רפואית, לבצע בדיקות נוספות, למשל התנהגות, ולראיין את סביבתו של המטופל. הוא מערב גם מומחים אחרים, מכיוון שהפרעת קשב וריכוז יכולה להיות מורכבת הרבה יותר אצל מבוגרים מאשר אצל ילדים. בהתאם למטופל ולחומרת התסמינים, צוות של מומחים שונים, פסיכולוגים או פסיכותרפיסטים ואחרים נחוץ איפוא לצורך אבחון וטיפול.

בידול הסימפטומים של ADHS ו- ADS

המאפיינים הבולטים העיקריים של הפרעת קשב וריכוז הם בעיות פסיכולוגיות וחברתיות, בהפרעות קשב וריכוז מדובר בהיפראקטיביות ואימפולסיביות. עם זאת, התמונות הקליניות יכולות להיות דומות מבחינות רבות, למשל ביחס לביצועים בבית הספר ובעבודה או לבעיות בסביבה החברתית. לכן, לא תמיד ניתן להפריד באופן ברור בין סוגי ADHD.

בעוד שחולי ADHD טיפוסיים מראים בעיקר תסמינים בולטים פיזית בנוסף לבעיות קשב, חולי ADHD מראים יותר בעיות פסיכולוגיות והפרעות התנהגות. אצל ילדים הביטויים השונים הללו ברורים עוד יותר. פיתוח אסטרטגיות פיצוי לאחר שנים של תסמינים מקשה הרבה יותר על הבחנה בתת-סוג אצל מבוגרים.

עם זאת, ההבדל בין הצורות ההיפר-היפו-אקטיביות חשוב בכדי להיות מסוגלים לטפל בהם נכון. למרות ששניהם מטופלים באותה תרופה (תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז), אפשרויות הטיפול האחרות, במיוחד טיפול פסיכולוגי והתנהגותי בהפרעות קשב וריכוז, שונות מאוד מצורות הטיפול של הפרעת קשב. רופא מנוסה יכול בדרך כלל להפריד בין הפרעות קשב וריכוז לבין סוגים אחרים של הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים לאחר סקירה יסודית של היסטוריה רפואית.