האם קיימות תרופות ללא מרשם לטיפול? | Neuralgia Trigeminal

האם קיימות תרופות ללא מרשם לטיפול?

התרופות הנלחמות ביעילות כְּאֵב של טריגמינל עצבים הן תרופות נגד אפילפסיה, אשר זמינות במרשם בלבד ואינן זמינות בבתי מרקחת ללא מרשם. אפשר גם לנסות להפחית את כְּאֵב עם תרופות הומאופתיות ללא מרשם, כגון אלבום ארסן. עם זאת, האפקטיביות של הומיאופתיה מוטל בספק רב בכל הנוגע לחומרת כְּאֵב התקפות.

מהן תופעות הלוואי של התרופות?

התרופות המשמשות לטיפול בטריגמינל עצבים שייכים לקבוצת התרופות האנטי-אפילפטיות, המשמשות גם למחלות אחרות אֶפִּילֶפּסִיָה. תרופות אלו לעיתים קרובות גורמות לסחרחורת ולראייה כפולה, ומשפיעות על מערכת העיכול בצורה של כאב בטן ו בחילה, ויכול לתקוף את כבד ו כליה אם משתמשים בו לאורך תקופה ארוכה. קרבמזפין גם לא צריך לקחת במהלך השליש הראשון of הֵרָיוֹןיתר על כן, תרופות אנטי אפילפטיות משנות ערכים מסוימים ב דם ולהוביל לירידה ב נתרן ו תאי דם לבנים.

טיפול כירורגי בעצב עצבי הטריגמינלי

טיפול כירורגי בטריגמינל עצבים נחשב במקרה של אי תגובה של התרופה או תופעות לוואי בלתי נסבלות. טיפול תרופתי נחשב לבלתי יעיל אם אין שיפור לאחר 3 חודשים. קיימים פרוצדורות שונות לטיפול כירורגי נוירלגיה טריגמינלית.

מבחינים בין שיטות מבלי לפתוח את גולגולת עצם ושיטות הדורשות פתיחת עצם הגולגולת. הראשונות כוללות שיטות המבצעות סקלרותרפיה מכנית, תרמית או חשמלית בנקודת מיתוג עצבית, מה שנקרא שיטות ניתוח תרמו-קרישה מבוקרות על ידי גירוי עורקי. ביותר מ 90% מהמקרים חוסר כאב מושג כך, וגם התוצאות ארוכות הטווח טובות יחסית.

עם זאת, תופעות לוואי בצורה של הפרעות תחושתיות ותחושות כואבות מדי פעם באזור המסופק על ידי העצב הטריגמינלי חייבים לצפות. בשיטות הדורשות פתיחה של עצם הגולגולת, למשל, מה שמכונה לחץ דם מיקרו-וסקולרי (פעולת ג'נטה). בהליך זה, העצב בנקודת היציאה מה- מוֹחַ מוקל על ידי הנחת כרית של סיבי שריר או חומר אקסוגני בין העצב והסביבה כלי.

גם כאן התוצאות המוקדמות טובות מאוד (חופש מכאב או הקלה משמעותית ב 98% מהמקרים), לאורך תקופה של 10 שנים אחוז ההצלחה יורד ל 67%. תופעות הלוואי כוללות אובדן תחושה ב -3 - 30% מהמקרים, עד 5% גם כן קהות באוזן של הצד המטופל. חדשים יחסית הם הליכים רדיוכירורגיים בהם ההקרנה של העצב הטריגמינלי בסמוך לנקודת היציאה שלה מהמקום מוֹחַ מבוצע.

גם כאן אחוזי ההצלחה טובים; בתחילה הם כ -85% ללא כאבים, ו- 75% לאחר 3 שנים. כמו בהליכים האחרים, תופעות לוואי עשויות לכלול אובדן תחושה באזור המסופק על ידי העצב הטריגמינלי. הפעולה על פי ג'נטה היא מה שמכונה הליך לחץ דם מיקרו-וסקולרי.

משמעות הדבר היא שאם יש מגע קרוב בין עצב הטריגמינל לכלי (במקרה זה לעתים קרובות מסותת), מוחדרת אליו פיסת מתכת קטנה. המטופל נמצא מתחת הרדמה כללית. משמעות הדבר היא שהעצב כבר לא מכווץ על ידי הכלי המוקשה והגירוי שהיה אחראי לכאב מתבטל.

להליך כירורגי זה יש אחוזי הצלחה גבוהים מאוד. לניתוח לאחר ג'נטה, כמו לכל הליך כירורגי אחר, יש סיכונים מסוימים. במקרים נדירים, הקרבה לאחד מה עצבים אחראי לשמיעה יכול להוביל להגבלה או אובדן שמיעה בצד המושפע. סיבוך נדיר נוסף הוא ירידה בתחושת המגע או הכאב באזור הפגוע של העצב הטריגמינלי.