האם מותר לעשות ספורט בזמן שריקה של קדחת הבלוטה?
לזיהום בנגיף אפשטיין-בר יכול להיות מהלכים שונים והוא יכול להימשך גם לאורך זמן שונה, בהתאם לגיל ולמצב החיסוני של האדם שנפגע. כל עוד תסמינים כמו עייפות, תשישות או חום קיימים, יש להימנע מפעילות ספורטיבית בכל מחיר, אולם לרוב הדבר מובן מאליו, מכיוון שהאדם הנגוע בדרך כלל מרגיש חלש מאוד ואין לו שום מוטיבציה להמשיך בכל מקרה. בנוסף, במיוחד בספורט קבוצתי, יש לקחת בחשבון את הסיכון להידבק בזמן זה עבור השחקנים האחרים.
לכן מומלץ להמתין עד שהסימפטומים שככו לחלוטין והאדם הנוגע בדבר כבר אינו נמצא בסיכון לזיהום. יש לציין גם כי הגדלה זמנית של טחול אפשרי בהקשר של מחלה זו. לאחר מכן זה יכול להיקרע במהלך מאמץ ובנסיבות מסוימות קרע של סכנת חיים טחול (קרע בטחול) עם דימום מסוכן יכול להתרחש.
עם זאת, ניתן לברר זאת מראש באמצעות אולטרסאונד בדיקה כדי למנוע סיבוכים נוספים. הבלוטה של פייפר חום היא מחלה זיהומית קשה שנמשכת לעיתים מספר שבועות. תקופת הדגירה לבדה, כלומר השלב שבין ההדבקה בנגיף לבין הופעת התסמינים הראשונים, יכולה להיות בין שבוע לחודש.
חשוב שהתסמינים כולם יבריאו לחלוטין לפני שתתחיל להתאמן שוב. זה כולל עייפות, תשישות וביצועים מופחתים. לאחר שדעכו כל הסימפטומים הללו, ניתן להתחיל שוב בספורט לאחר מספר שבועות.
מומלץ להתחיל להתאמן בקלות לפני שחוזרים לעומס מלא. עיקרון בסיסי בטיפול בבלוטת פייפר חום הוא מנוחה פיזית. עם זאת, אם ספורט מתורגל, קיים סיכון שהמחלה תהפוך לכרונית ותישאר בגוף זמן רב מאוד.
יתר על כן, זה יכול להוביל להישנות עם החמרה בתסמינים. בדרך כלל, בגלל הגנרל המופחת מצב, במיוחד בתחילת המחלה, לא ניתן לבצע פעילויות ספורט בכל מקרה. המחלה נרפאת בדרך כלל לאחר כ 2-3 שבועות.
רק אחרי זמן זה צריך להתחיל את הספורט בעדינות. מאמץ יתר של ה- המערכת החיסונית על ידי הלחץ יכול להיות ריבוי הנגיף ובכך להוביל להישנות. אם הגוף, שנחלש על ידי הספורט, הופך כרוני, המחלה יכולה להימשך עד 12 חודשים.
