האם יש שאלון ADHD? | אבחון הפרעות קשב וריכוז

האם יש שאלון ADHD?

ישנם שאלונים רבים בנושא ADHS. סוכנויות שונות תכננו מבחנים עצמיים כאלה למבוגרים, ילדים, קרוביהם ומורים. בשאלונים אלה נשאל התסמינים האופייניים והתסמינים הנלווים.

עד כמה מבחנים אלה שימושיים, רציניים ומבוססים תלוי בספק. יתר על כן, המראה של הפרעת קשב וריכוז משתנה מכדי שניתן יהיה לזהות אותו באופן אמין על ידי בדיקות סטנדרטיות. לכן בדיקות אלו מספקות רק אינדיקציות ראשוניות להפרעת קשב ואינן יכולות להחליף אבחון על ידי רופא.

כיצד מתבצע האבחנה אצל מבוגרים?

אצל מבוגרים האבחון קצת יותר מורכב מאשר אצל ילדים. לאחר שנים של סימפטומטולוגיה מבוגרים מפתחים אסטרטגיות פיצוי, נמנעים ממצבים בהם הפרעת הקשב שלהם הופכת לברורה וסובלים יותר מבעיות חברתיות ופסיכולוגיות. הם בדרך כלל לא מודעים להפרעה שלהם ולכן מייחסים את הסימפטומים לאישיות שלהם.

מכיוון שהאבחון מבוסס על תסמינים העלולים להסוות את עצמם אצל מבוגרים, קשה יותר לאבחן אצל מבוגרים. חולים נמצאים לעתים קרובות בטיפול במחלות נלוות, למשל דכאון, ורק אז הרופא מגלה אינדיקציות ל הפרעת קשב וריכוז. אם עולה חשד, האבחנה דומה לזו של ילד.

הרופא מתמקד בתסמינים העיקריים של הפרעת קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות ושואל על אלה בראיון המטופל ובאמצעות שאלונים. מאחר שתסמינים אלה יכולים להתבטא באופן שונה לחלוטין אצל מבוגרים, על הרופא לחקור בזהירות רבה ולעבד את שנותיו היסטוריה רפואית ולסנן כל אסטרטגיות פיצויים. הסביבה והמשפחה מתראיינים גם הם, שכן הם מכירים את המטופל מאז ילדות ולעיתים קרובות כמה מבני משפחה סובלים מהם הפרעת קשב וריכוז הסימפטומים.

בנוסף לחקירת המטופל, מבוצעות בדיקות נוספות, כגון אינטליגנציה, התנהגות וגם בדיקות גופניות כדי לא לכלול גורמים אחרים לתסמינים ולהצליח לצמצם את צורת הפרעת הקשב. אצל מבוגרים האבחנה נעשית על ידי הרופא שמבחין בתסמיני ADHD או אליו פונה המטופל עצמו. ברוב המקרים מדובר ברופא המשפחה המטפל בחולה או בפסיכולוג או פסיכיאטר אם המטופל כבר נמצא בטיפול במחלות נלוות להפרעות קשב וריכוז כגון דכאון.

המטופל עצמו אינו מודע לעיתים רחוקות למחלתו ובדרך כלל מודיע לו על ידי סביבתו או הרופא המטפל. בשל הסיכון הגבוה למחלות נלוות, מומלצת בדיקה על ידי מומחים שונים. ההנחיות לאבחון מבוססות על שלושת תסמיני הליבה של הפרעת קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות.

לכל אחד מהתופעות הללו ישנם ביטויים ודוגמאות אופייניים שהרופא יבקש. בנוסף, התסמינים חייבים להתקיים בטווח הארוך מאז ילדות ועליו להגביל את המטופל בכמה תחומים בחייו. חשוב באותה מידה כמו רישום הסימפטומים הוא אי הכללת גורמים אחרים, מאחר שהפרעות קשב וריכוז יכולות להופיע גם במחלות אחרות ואפילו אצל אנשים בריאים.