אבחון הפרעת טעם | הפרעת הטעם

אבחנה של הפרעת טעם

אם מפתחות יש חשד להפרעה, על הרופא לבצע אנמנזה מפורטת מכיוון שכבר ניתן לקבל מידע חשוב אודות סיבה אפשרית. היסטוריה רפואית ובדיקה, נוכחות של א מפתחות יש לאמת הפרעה באמצעות בדיקות. אימות של מפתחות: ניתן לאמת את יכולת הטעם שלנו באמצעות שני סוגים של בדיקות. מצד אחד ישנם נהלי הבדיקה הסובייקטיביים כביכול, אשר מניחים כי המטופל כשיר ויכול לתת מידע אודות טעמו, ומצד שני ישנם נהלי בדיקה אובייקטיביים המשמשים כאשר המטופל. הוא לא יכול לשתף פעולה ולא יכול למסור כל מידע, כפי שקורה לילדים קטנים או דמנציה חולים.

ניתן לבדוק את יכולת הטעם שלנו באמצעות מגוון בדיקות. לדוגמא, קיימת שיטת שלוש-טיפות כביכול, בה ניתן לקבוע את הסף בו תופסים טעם מסוים. לשם כך על האדם שנפגע לברר מבין שלוש טיפות הניתנות, איזו טיפה טעימה כמו משהו ספציפי ואיך טעמה של אותה טיפה.

אם לא טועמים דבר בהתחלה, הריכוז של חומר הטעם גדל עד לתפיסת הטעם. כמובן שישנן גם בדיקות הבודקות האם ניתן לזהות טעמים מסוימים. לשם כך, טעמים ניתנים בנוזל (תרסיס או טיפות) או בצורה מוצקה (למשל ופלים) ובודקים אם המטופל יכול לזהות את הטעמים.

קיימת גם אפשרות שהמטופל יציין את כוחו הנתפס של טעם מסוים. ישנם קשקשים מסוימים לכך החלש לחזק. ניתן להשתמש בכמויות גם כהשוואה לעוצמה הנתפסת.

ניתן לבדוק טעימות גם בשיטות אחרות וכך ניתן להתנגד להפרעת טעם. אחת השיטות הללו מכוונת למדידה מוֹחַ גלים לאחר גירוי עם חומר טעם. זה נקרא אלקטרואנספלוגרמה (EEG).

מה שמכונה אלקטרוגוסטטריה יכול גם לספק מידע על מום עצבי. כאן נקבע סף התפיסה החשמלי משני צידי ה- לשון על ידי גירוי עם זרמים בתחום המיקרו-אמפר (μA). ב electrogustometry, תמיד חשוב להשוות את הצדדים של לשון עם הצד הבריא, מכיוון שסף התפיסה החשמלי משתנה מאוד מאדם לאדם ולכן לא ניתן להשוות אותו בין אנשים. ניתן לאתר גורמים מרכזיים להפרעת טעם באמצעות הדמיית תהודה מגנטית (MRI) גולגולת.