האבחנה
אם יתעורר צורך בבירור נוסף על ידי נוירולוג, הוא או היא ישאלו תחילה כמה שאלות חשובות בנושא מתעוותת, כמו גם על האדם עצמו, על מנת לצמצם את מאגר הסיבות הגדול. לאחר מכן בדיקה גופנית ונוירולוגית על ידי הרופא. אם עדיין לא נמצאה סיבה, בדיקות נוירולוגיות כגון EEG, EMG או ENG עשויות לבוא בעקבותיה. במידת הצורך, בדיקות כלליות יותר כגון הדמיית חתכים (CT, MRT), דם ניתן לארגן גם בדיקות, נקבי חריף או בדיקות אלרגיה.
הטיפול
הטיפול בעוויתות שרירים תלוי בסיבת העוויתות ולכן משתנה מאוד. אולם, בעיקר, מדובר בעוויתות לא מזיקות ומגבילות את עצמן שאינן דורשות טיפול נוסף. אם התסמינים מופיעים בתדירות גבוהה יותר, לחץ בחיי היומיום הוא בדרך כלל הגורם הטריגר ולכן ניתן למנוע אותו באמצעות אמצעי הרפיה כגון ספורט, אימון אוטוגני or יוגה.
איזון דיאטה עם תשומת לב מיוחדת לצריכה מספקת של מגנזיום, כמו גם הימנעות מאלכוהול ו קפאין יכול גם לעזור להקל על מתעוותת. לתרופות יכולות להיות תופעות לוואי הגורמות לעוויתות בשרירים. אם זה המקרה, יש לדון עם הרופא האם ניתן לעבור לתרופה דומה.
עם זאת, אם יש מחלה נוירולוגית או אורגנית הגורמת ל מתעוותתהטיפול מכוון נגד מחלה זו. למשל, נוירולוגי "עוויתות"או"תסמונת טורטמטופלים במה שמכונה נוירולפטיקה. אם יש סיבה אפילפטית, הוא מטופל בתרופות נגד אפילפסיה. המצב מסתבך במקרה של מחלות כמו טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון או טרשת לרוחב amyotrophic (ALS), אשר בנוסף לטיפול התרופתי, יכולה לכלול גם טיפולים נלווים כמו פיזיותרפיה. כיצד ניתן להפחית לחץ?
משך הזמן
משך עווית השרירים יכול להשתנות מאוד, בין כמה אלפיות שניות לדקות. אולם לרוב, העוויתות הן בטווח של שניות ספורות ובדרך כלל נעצרות מעצמה. ישנם, עם זאת, כמה יוצאים מן הכלל, כגון עווית חוזרת בקצב, אשר נקראת מבחינה רפואית "רעד”ומופיע למשל במחלת פרקינסון, יכול להיות גם כרוני.
כל המאמרים בסדרה זו:
