אבחון | המטומה אפידוראלית

אבחון

בשל התמונה הקלינית האופיינית של המטומה אפידורליתהאבחנה מקוצרת לעיתים קרובות. ניתן לתמוך או לאשר את הידע והפרשנות של הרופא באמצעות טכניקות הדמיה. התמונה הקלינית מאופיינת בסימפטומטולוגיה המדהימה ובלא אחידה תַלמִיד גודל.

בנוסף, אובדן חד צדדי של תפקודי גוף שונים והידרדרות הדרגתית של מצב יכול להתפרש כאינדיקציה לדימום. במהלך בדיקה גופנית, מעמד רפלקס בולט מרשים במקרים רבים. שיתוק קיים מחזק את המטופל רפלקס, בעוד שתנועה שרירותית אינה אפשרית.

בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ניתן לאבחן או לאשר 90% מההמטומות האפידורליות. ה המטומה מופיע בתמונת ה- CT כאזור מואר (צפיפות גבוהה; היפר-צפוף), מוגדר בחדות, השוכב דו-קמתי (עדשה) גולגולת עצם מבפנים. בגלל הלחץ החד צדדי שנגרם על ידי הדימום, ה מוֹחַ קו האמצע מועבר ככל הנראה למחצית הבריאה של ראש.

הדמיית תהודה מגנטית (MRI) יכולה לשמש גם למטרות אבחון. אם עמוד שדרה המטומה אפידורלית על פי החשד, MRI נבחר יותר ויותר כשיטת הדמיה. במעבדה ניתן להאיץ את החיפוש אחר הגורם על ידי בדיקת ערכי הקרישה וספירת הטסיות אם ניתן לשלול מקור טראומטי של ההמטומה.

סיבוכים ואפקטים מאוחרים

An המטומה אפידורלית יכול להוביל לתסמונת לכידה כסיבוך עקב מצב הלחץ המתמשך ב גולגולת. מבדילים בין שני לוקליזציות שונות. הכליאה העליונה נגרמת על ידי תזוזה של האונה הטמפורלית, אשר מחליקה מתחת לטנטוריום סרבלי (אוהל המוח הקטן).

מסגרת זו, המורכבת מ קרום, מחובר ל- מוֹחַ מְאוּרָך ומפריד בינו לבין ה- מוח מוח (טלצפלון). בשל תפקידה המייצב והמגן, מוֹחַ מְאוּרָך האוהל בנוי יחסית ובעל תנועה מועטה. כתוצאה מכך, האונה הטמפורלית מועברת לאמצע כאשר היא נעקרת ומפעילה לחץ על הדיצפלון (mesencephalon), המכיל מרכזי בקרה חשובים בגוף האדם.

אם הלחץ הופך מוגזם, אפידורל המטומה יכול להוביל למוות של המטופל. דרכי העצב המתווכות את תנועת הגוף (דרכי פירמידה) עוברות קרוב לדינצפלון והן דחוסות. אם יש תסמיני שיתוק פתאומי, זה יכול להיות סימן של לכידה ראשונית. בנוסף לחלק העליון, גם כליאה תחתונה יכולה להתרחש.

תהליך זה מסכן חיים באותה מידה מתווך על ידי מוֹחַ מְאוּרָך, שלוחצים כלפי מטה. זה יכול לגרום למוח הקטן להידחס לתוך ביצת הפורמן (חור סגלגל). הביצה של פורמן ממוקמת בצד התחתון של גולגולת ומייצג את נקודת הכניסה של ה- חוט השדרה אל ראש.

החור מכיל גם חלק מה- מוֹחַ גזע - במיוחד מדולה אובלונגטה. בין היתר אחראית על מדולה זו נשימה לִשְׁלוֹט. אם המוח הקטן עכשיו לוחץ על מוֹחַ גזע, פונקציות חיוניות עלולות לאבד, למשל עצירת נשימה, שעלולה להוביל למותו של המטופל.

ההשפעות המאוחרות יכולות להשתנות אם המוח נתון ללחץ ממושך או חמור בגלל האפידורל המטומה. ברוב המקרים, תסמיני השיתוק המתרחשים הם הפיכים, אך הם יכולים גם להיות קבועים אם לא מקל על הלחץ על המוח. יתר על כן, עלולים להתרחש חסרים נוירולוגיים הקשורים למיקום הדמם.

לדוגמא, מרכז הדיבור עלול להישאר לקוי גם לאחר פעולה מוצלחת. כ -20% מהחולים סובלים מנכות צמיתה מפציעה כזו. במקרה של המטומה אפידורלית בעמוד השדרה, השפעות מאוחרות אפשריות תלויות גם במהירות הטיפול הרפואי.

כל הסימפטומים המתפתחים במהלך הניתוח יכולים להיות הפיכים לחלוטין. עם זאת, אם חוט השדרה מושפע מההמטומה לתקופה ארוכה יותר, עלול להיווצר נזק קבוע. זה מוביל בדרך כלל להתפתחות תסמונות חתך בהן המטופל מאבד מיומנויות מוטוריות כמו גם תחושת מגע, טמפרטורה ו כְּאֵב מגובה הדימום.