דנטין

מה זה דנטין?

הדנטין או נקרא גם דנטין, שייך לחומרים השניים הקשים ויוצר באופן יחסי את המסה העיקרית שלהם. זה החומר השני הכי קשה בגופנו אחרי אמייל והוא ממוקם בין האמייל שנמצא על פני השטח, לבין מלט השורש, שהוא משטח השורש. הדנטין סוגר את העיסה, מוח השן, המחלחל אליו דם ועצב כלי. בדיוק כמו עם אמיילהגבישים של ההידרוקסי אפטיט מהווים את המרכיב העיקרי של דנטין, אך שיעור זה אינו גבוה כמו אמייל, מה שהופך את הדנטין למעט רך יותר. רק מבחינת הצבע, דנטין הוא הרבה יותר צהבהב מאשר בהיר אמיילולכן צווארי שיניים חשופים יוצרים ניגוד חזק לצבע האמייל.

אנטומיה

התאים יוצרי השיניים נקראים odontoblasts. הם ממוקמים בקצה עיסת השן, העיסה, לכיוון שכבת הדנטין ויש להם הארכות תאים קטנות העוברות לחלוטין דרך השיניים ונחשבות כמעין אנטנה. הֵם לצוף יחד עם סיבי עצב בנוזל ולכן יכולים לקבל כְּאֵב גירויים ומעבירים אותם לעיסה.

האודונטובלסטים אינם נעלמים לאחר היווצרות דנטין, אלא נשמרים לכל החיים, כך שתמיד ניתן ליצור דנטין. הדנטין הראשוני הוא הדנטין הראשון שנוצר במהלך התפתחות השן. כל היווצרות דנטין המתרחשת לאחר זה נקראת דנטין משני.

בשל שימור האודונטובלסטים, נוצר היווצרות דנטין מתמדת. זה מבטיח כי העיסה נסוגה בהדרגה. זו הסיבה שאנשים מבוגרים חשים גירויים תרמיים פחות טוב והעיסה בקבוצת חולים זו קטנה משמעותית מאשר אצל צעירים.

הדנטין המועתק לאורך החיים נקרא דנטין משני, בעוד שישנה צורה אחרת של דנטין. מה שמכונה דנטין מגרה נוצר כאשר א כְּאֵב גירוי מגיע לעיסה דרך תעלות הדנטין. דנטין שיניים שלישוני או מגרה זה מנסה להגן על העיסה מפני כְּאֵב גירויים וכדי להגן על העצב שבתוך העיסה מפני נזק. דנטין שלישוני נוצר גם כאשר מגורה אותו עששת או בבלאי של השיניים בעת השחזה.

תפקוד הדנטין

הדנטין יוצר את השכבה האמצעית בין האמייל לעיסה ויוצר קשר בין שני המבנים הללו. דרך הרחבות האודונטובלסטים, הנמצאים בקצה העיסה ומגיעים דרך הדנטין לאמייל, כל גירוי שיגיע אל השן מבחוץ יגיע גם אל העיסה מבפנים. דרך הרחבות אלו, השן חשה קור, חום או כאב ומעבירה אותות אלה אל מוֹחַ, כך שהדנטין ישמש כמתווך.

יתר על כן, הדנטין השלישוני או המגרה מהווה מנגנון מגן לשן, בכך שהדנטין נוצר בתגובה לכל גירוי כאב. הוא מנסה להגן על העיסה באזור הפגוע אליו הגיע הגירוי כך שהוא לא מגורה או אפילו ניזוק. דנטין שלישוני נוצר במקרה של גירויים הנגרמים על ידי שחיקה, עששת או דלקת חניכיים, א דלקת חניכיים. לעומת זאת, היווצרות קבועה וקבועה של דנטין משני, המתרחשת לאורך כל החיים, גורמת לעיסה להיסחף בהדרגה, כך שככל שהאדם מבוגר יותר כך השיניים פחות רגישות.