תרפים
הטיפול בדלקת חריפה של צינורות הסימפונות כולל בעיקר מנוחה במיטה, מכיוון שהמחלה בדרך כלל מגבילה את עצמה. בנוסף, שתייה מספקת ואולי שאיפה נדרש קיטור של תה צמחים. חומרים מוקוליטיים כגון ACC יכולים לשמש כתמיכה כדי להקל על גירוי ההפרשה.
לְהִשְׁתַעֵל מיצים המכילים את החומר הפעיל קודאין יכולה להיות השפעה מרגיעה על שיעול מגורה. תרופות צמחיות כגון Bronchipret ניתנות גם כ- תוספת. מאז וירוסים אחראים בדרך כלל לדלקת בצינור הסימפונות, אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה לא עוזרים כאן.
עם זאת, ניתן להשתמש בהם נגד זיהומים חיידקיים ויש לרשום אותם. להקל כְּאֵב, תרופות כגון איבופרופן or אקמול יכול לשמש. יתר על כן, הטיפול בברונכיטיס כרונית מורכב בעיקר מהימנעות ממזהם על מנת למנוע התרחשות של COPD.
הטיפול במחלה זו מורכב ומגוון יותר. יש להבחין בין טיפול ארוך טווח לבין הצעדים הננקטים במקרה של החמרה חריפה. בהתאם לשלב משתמשים בחומרים פעילים שונים בעלי מנגנונים שונים.
השלב הראשון הוא תמיד להימנע מהגורם המזיק, ואז משתמשים תחילה בחומרים פעילים שמרחיבים את צינורות הסימפונות, למשל salbutamol או פורמוטרול. הם יכולים לשמש כנדרש או כתרופה קבועה, כמו גם עם אותם גורמים המעכבים את היווצרות הריר (למשל Ipratropium). השלב הטיפולי הבא בדלקת מסוג זה של צינורות הסימפונות הוא מרשם קורטיזון, המעכב דלקת. תאופילין ניתן לתת בנוסף במקרה של הידרדרות חריפה. בשלב הסופי, כמעט לכל חולה ניתן חמצן טהור דרך ה- אף, אותו יש לשאוף 18 שעות ביום. אם אמצעים אלה אינם מספיקים, א ריאות הַשׁתָלָה חייבים להתחשב.
פרוגנוזה
הפרוגנוזה לפשוטים דלקת בסמפונות זה טוב מאוד. זהו זיהום שכיח, אשר בדרך כלל שוכך מעצמו וניתן להילחם בו באמצעים שהוזכרו לעיל. עם זאת, יש לראות ברונכיטיס כרונית כאות אזהרה לשינוי הרגל מיידי, אחרת קיים סיכון להתפתחות COPD. מדובר במחלה פרוגרסיבית כרונית, שאינה הפיכה ובשלבים גבוהים גורמת לאובדן ניכר של איכות החיים.
