טיפול | דַלֶקֶת הַמוֹחַ

תרפים

הטיפול התרופתי תלוי מאוד בסוג הפתוגן. במקרה של חיידקים (מנינגו-) דלקת קרום המוח, תחילה יש לקבוע את הסוג על ידי אבחון מעבדה, ולאחר מכן ניתן לבחור את האנטיביוטיקה המתאימה. שילוב של חומרים פעילים שונים מגביר את יעילות הטיפול, לפיה יש לשים לב לאלרגיות אפשריות (למשל פֵּנִיצִילִין אַלֶרגִיָה).

אם הפתוגן עמיד, כפי שמקובל יותר ויותר בבית החולים חיידקים היום, יש לקחת אנטיביוגרמה. בתהליך, מגוון רחב של אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה נקבעים מהם יעילים כנגד החיידק. לשם השוואה, הטיפול בגורמים נגיפיים הוא בדרך כלל פחות מסובך.

מנוחה במיטה ותרופות הקשורות לתסמינים יכולות בדרך כלל להחליש את מהלך המחלה ולהמתין לנגיף דלקת קרום המוח לרפא. ב הרפס חד מגמי דלקת קרום המוחוכן בזיהומים הנגרמים על ידי HIV במערכת העצבים המרכזית (מרכז מערכת העצבים), יש לבחור בטיפול אינטנסיבי יותר. תרופות אנטי-ויראליות, כגון Acyclovir, הם רעילים לגוף, אך הם הדרך היחידה לעצור את ההתרבות של וירוסים.

עבור HIV, השייך לקבוצת רטרו-וירוסים כביכול, יש לבחור בתרופות אנטי-טרו-ויראליות מיוחדות כדי להשיג את הטיפול האופטימלי. תרופות נגד תרופות משמשים נגד פטריות (למשל Fluconazole, אמפוטריסין ב), נגד חומרי נוגדי תולעים (למשל Praziquantel) ונגד אורגניזמים חד תאיים כגון Toxoplasma sp.

תרופות נגד פרזיטיקה (למשל Pyrimethamine). הטיפול בדלקת המוח מתבצע תמיד בבית החולים, מכיוון שיש לפקח כל הזמן על חולים וניתן לטפל שם באופן מיידי בסיבוכים חמורים. סיבוכים יכולים לכלול התפתחות של א מוֹחַ בצקת או התפשטות הדלקת.

תלוי בסוג המחלה ובמהלכה, דלקת המוח יכולה להיות בדרגות חומרה שונות. במקרים רבים, החולים נרפאים לחלוטין, אך דלקת המוח יכולה להיות גם מסכנת חיים וקטלנית. חלק מהחולים שומרים על השלכות מאוחרות לאחר שדלקת הדלקת שככה, למשל B.

בעיות ריכוז, כאבי ראש או קושי להירדם. בשל מהלך המחלה הקשה לעיתים, חשוב שדלקת המוח תתגלה בזמן ותטופל מיידית. ישנם גם חיסונים מגנים מפני רבים וירוסים שעלול לגרום לדלקת המוח (להשפיע,TBE, חַצֶבֶת, חזרת, אדמת).