אִבחוּן
אבחנת הדלקת בחור באוזן נעשית על ידי רופא מחד על ידי נטילת a היסטוריה רפואית, בו נשאל משך ומהלך הדלקת וחשוב גם אם אלרגיות, למשל לניקל, ידועות בהיסטוריה הרפואית. מצד שני, דלקת בחור האוזן היא יחסית קלה לאבחון עיניים, בה הרופא בודק האם ישנם סימנים אופייניים לדלקת.
תרפים
חשוב בטיפול בדלקת חור באוזן הוא הסרת הגירוי המניע, כלומר העגיל. אין להשתמש בזה שוב עד שהדלקת מחלימה לחלוטין, מכיוון שהיא מייצגת רק גירוי נוסף באזור הדלקת. יש להימנע גם ממניפולציה מיותרת של האזור המודלק, למשל נגיעה תכופה באוזן האוזן.
אם הדלקת נגרמת על ידי אלרגיה (למשל לניקל), יש צורך להחליף את העגילים לאחר תהליך הריפוי לאלה עם חומר נסבל טוב יותר כמו טיטניום. להילחם ב בקטריה גורם לדלקת, חיטוי יומיומי של האזור המודלק חשוב. ניתן להשתמש בחומר החיטוי Octenisept או בחומר חיטוי מיוחד בחור האוזן מבית המרקחת. יומיים לאחר ניקוב חור באוזן, סימנים קלים של דלקת כגון כְּאֵב או אדמומיות הם תהליכים נורמליים ולכן אינם מהווים סיבה לדאגה. עם זאת, אם הדלקת אינה מתפוגגת כעבור ימים או אם תסמינים כגון חום ונפיחות של לִימפָה צמתים מתרחשים, יש להתייעץ עם רופא. לאחר מכן הרופא יכול לרשום משחות אנטיביוטיות ההורגות את בקטריה.
פרוגנוזה
בטיפול נכון דלקת בחור באוזן לרוב נרפאת ללא השלכות וללא סיבוכים תוך מספר ימים. במקרים נדירים ביותר, בדרך כלל בשילוב עם טיפול לקוי, צלקות או אפילו דפורמציות של את האפרכסת יכול להיווצר.
טיפול מונע
מכיוון שהדלקת נגרמת בדרך כלל על ידי ניקוב החור באוזן, היגיינה היא שיטה טובה למניעת דלקת. לעיתים קרובות משתמשים במה שמכונה אקדח פירסינג באוזן, שמנקב חור דרך תנוך האוזן ובמקביל מכניס את הסיכה הראשונה. עם זאת, לא ניתן לנקות באקדח ניקוב אוזניים זה, ולכן המכשיר עלול להיות מזוהם על ידי בקטריה.
אקדח ניקוב האוזן גורם גם לאזור פצע גדול שלא לצורך כאשר חודרים את החור דרך העגיל קהה, העלול להידבק בקלות. לכן, לעולם אל תשתמש באקדח חודר אוזניים, אלא במחטים חד פעמיות. היתרון של מחטים חד פעמיות אלה הוא שמצד אחד הן נארזות בצורה סטרילית, וכך ממזערות את מספר החיידקים בפצע.
מצד שני, מחטים אלה מחודדות, מה ששומר על הפצע הבא קטן ככל האפשר וכך גם שומר על אפשרויות הכניסה לחיידקים נמוכות. בעת ניקוב חור האוזן, על האדם המבצע את ההליך גם לחטא את ידיו ולבש כפפות לפני כן ואת העגילים יש להסיר רק מהאריזה הסטרילית ישירות לפני ההכנסה. בנוסף לתכשיטנים ואמני קעקועים, ניתן לנקב את חור האוזן על ידי רופא.
חשוב מאוד למנוע דלקת של חור באוזן הוא גם החומר המשומש של העגילים. זה צריך להיות נטול ניקל ככל האפשר, מכיוון שניקל יכול לעיתים קרובות לגרום לאלרגיות וכתוצאה מכך לדלקת. לחלופין, טיטניום הוא חומר נסבל בדרך כלל שאינו מרגיז את העור הרבה.
אצל ילדים יש לבצע פירסינג באוזניים כמה שיותר מאוחר, במקרה הטוב לא לפני גיל ארבע עשרה, מכיוון שככל שמתחילה אלרגיה פוטנציאלית לחומרים המשמשים מוקדם יותר, כך מהלכה באופן כללי יותר ולכן הדלקת הנלווית לכך. בנוסף, ילדים קטנים יותר, המגיעים לעיתים קרובות לכואבים לנקב באתר, יש סיכון מוגבר לדלקת, מכיוון שחיידקים יכולים להגיע לחור באוזן. לאחר ניקוב החור באוזן, יש להשתמש בעגילי התכשיטים רק לאחר שהפצע החלם, כלומר לאחר ארבעה עד שישה שבועות.
במהלך תקופה זו יש להימנע גם מזיהום פוטנציאלי של הפצע, כמו למשל ביקור באתר שחיה בריכה, שבה חיידקים יכולים להגיע בקלות אל פני הפצע. טיפול נכון בחור האוזן חיוני גם למניעת דלקת. יש לשטוף ידיים לפני כל מניפולציה של העגיל. יש להסיר קרום על חור האוזן בעזרת צמר גפן ספוג בחומר חיטוי ולנקות את האזור שמתחת.
