אִבחוּן
לא תמיד כשחזקים כְּאֵב בפנים מתרחש בעת נגיעה או לעיסה ודיבור, דלקת בעצב הטריגמינלי חייבת להיות הסיבה. מסיבה זו, האבחנה של דלקת בעצב הטריגמינלי תמיד צריך להתבסס על מספר קריטריונים. מצבים אחרים שעשויים להיחשב לתופעות דומות כוללים אשכול כאבי ראש, מה שמכונה פנים אידיופתיות כְּאֵב, דלקת או פגיעה בשיניים, בעיניים או בסינוסים ובעיות בלסת.
על מנת להיות מסוגלים להבדיל בין מחלות אלו לבין טריגמינל אמיתי עצבים, נערך לראשונה ראיון מפורט למטופל בו הרופא המטפל שואל את הסימפטומים החריפים בפירוט ומנסה להוציא מחלות אחרות על ידי שאלת שאלות ספציפיות. עצבים ניתן לחלק גם לשתי צורות. מסיבה זו משתמשים בדרך כלל בשיטת הדמיה - הדמיה תהודה מגנטית (MRI). בעזרת התמונות שהופקו על ידי MRI, הגורם ל עצבים ניתן לזהות, ובמידת האפשר, ניתן להתחיל טיפול מתאים.
מבחינים בין הקלאסיקה כביכול נוירלגיה טריגמינלית, בו מהלך יוצא דופן של א דם כלי לוחץ על העצב הטריגמינלי וכך גורם ל כְּאֵב, ומה שנקרא סימפטומטי נוירלגיה טריגמינלית, שבה מחלה אחרת היא הגורם לתסמינים. טרשת נפוצה של גידולים ב מוֹחַ גזע הוא הגורם העיקרי. בידול זה חשוב גם מבחינה אבחנתית מכיוון שהטיפול תלוי באופן מכריע בסיבה המתאימה.
סיבות
מבדילים בין קלאסי או אידיופטי נוירלגיה טריגמינלית ונוירלגיה טריגמינלית סימפטומטית. ההבדל הוא שבצורה סימפטומטית, מחלה אחרת היא הגורם לסימפטומטולוגיה הקיימת. הסיבה בצורה הקלאסית או האידיופטית היא מהלך יוצא דופן של א דם כלי ההורס את בידוד העצב, נדן המיאלין, מה שגורם לעצב להיות רגיש יתר.
נוירלגיה טריגמינלית סימפטומטית יכולה להיגרם ממחלות שונות. נפוצים במיוחד הם חוסר לנדן עצבים (נהרס נדן המיאלין) למשל, בהקשר של טרשת נפוצה, או לא מספיק דם אספקה לחלק עצבי של העצב הטריגמינלי, כפי שיכול לקרות בא שבץ. גידולים שפירים ונרחבים ב האוזן הפנימית תעלה (נוירומה אקוסטית) יכול להיות גם הסיבה.
במקרה של הצטננות, המחוללים המחוללים ממוקמים לעיתים קרובות גם באזור ה סינוסים פרנסליים בפנים. מכאן הם יכולים להתפשט לכיוונים שונים. בשל הקרבה המרחבית, הם יכולים להתפשט גם לכיוון העצב הטריגמינלי.
זה יכול לגרום לכאבים באזור העצב הטריגמינלי גם ימים אחרי שקר הצטמצם. למרות שזה יוצא דופן, זה יכול להתרחש מדי פעם. לאחר הצטננות, גוף האדם לרוב נחלש.
משמעות דבר היא כי המערכת החיסונית עסוק ולכן הגוף רגיש יותר ויכול לפתח תסמינים שונים מהר יותר. לכן, לא צריך לייחס כאב זמני באזור העצב הטריגמינלי לדלקת. אולם מדי פעם, פתוגנים הגורמים ל הצטננות הם מאוד מתמידים וגורמים לדלקת בולטת של העצב.
אם הכאב לא משתפר תוך מספר שבועות או אפילו מחמיר, יש לפנות לרופא. התנאי הרפס וירוס מתאר קבוצה של וירוסים שהם מתיישבים לצמיתות בתאי עצב מסוימים בגוף וניתן להפעיל אותם מחדש על ידי גורמים מעוררים מסוימים כמו מתח או מחסור בחיסון. הביטויים נעים בין פשוטים הרפס שלפוחיות על שפה לבטא שַׁלבֶּקֶת חוֹגֶרֶת (הרפס שַׁלבֶּקֶת חוֹגֶרֶת).
אל האני וירוסים תמיד להתפשט דרך המושפעים עצבים, שעלול להוביל לדלקת עם תסמינים אופייניים על העור. אם זה משפיע על עצב הטריגמינל, זה מוביל לדלקת טריגמינלית, שלעתים קרובות מלווה בכאב חמור מאוד. מוקד הטיפול כאן הוא בעיקר טיפול בכאב וטיפול בתרופות אנטי-ויראליות (למשל Acyclovir) להכיל את נגיף הרפס.
למרבה הצער, הסרה מוחלטת של הרפס וירוסים מהגוף זה לא אפשרי. מחלות שונות בשיניים יכולות גם להיות גורם אפשרי לדלקת טריגמינלית. הענף השני והשלישי של עצב הטריגמינל מספקים גם את השיניים. לכן זיהומים שהתחילו בשיניים יכולים להתפשט לכיוון העצב ולהוביל לדלקת שם. אפילו פגיעות קטנות בעצב הטריגמינלי עצמו, למשל באמצעות הליך פולשני דנטלי, יכולות לקדם דלקת.
