דיכאון: כאשר הנשמה נושאת "צער"

ארבעה מיליון אנשים בגרמניה סובלים מ דכאון - וסובלים רבים תופסים זאת כפגם שעליהם להתבייש. אבל דכאון הוא גם לא א מחלת נפש וגם לא סימן לחולשה אישית. זה יכול להשפיע על כל אחד. דכאון היא מחלה עם סיבות ברורות, תסמינים ואפשרויות טיפול. זה משפיע על רגשות, מחשבות והתנהגות. אבל הגוף גם מגיב - למשל עם תלונות במערכת העיכול, בחזרה כְּאֵב ו כאבי ראש, תנודות משקל או נדודי שינה. מומחים צופים כי דיכאון ימשיך להתקדם בדירוג המחלות המשמעותיות ביותר.

גורם לדיכאון

מבחינה ביולוגית ניתן להסביר דיכאון כהפרעה מטבולית ב מוֹחַ. חומרי מסנג'ר, אשר כמעבירים עצביים שולטים בתקשורת בין מיליארדי תאי העצב הרבים הם מחוץ לאזן ולעורר שינויים פיזיים ופסיכולוגיים. הסיבות מגוונות מאוד. המדע מניח יחסי גומלין בין גורמים גנטיים ופסיכולוגיים לחץ. חוויות דרסטיות, דרישות מוגזמות מתמדות, קשות ילדות תנאים, אך גם תרופות ומחלות עלולות לגרום לדיכאון. בהקשר זה, רופאים ופסיכולוגים רבים מפרשים דיכאון כמנגנון מגן המתערב בחיים מהלא מודע כאשר האדם המושפע רודף אחר מטרות הזויות ומציב בריאות ושלמות בסיכון.

תסמינים וסימנים

תסמינים נפשיים אופייניים לדיכאון הם:

  • חוסר שמחה וחוסר אונים
  • חוסר מרץ
  • אי שקט וריקנות פנימיים
  • רגשות אשם
  • בעיות ריכוז
  • תחושת חוסר ערך, שבמקרים קיצוניים מתבטאת במחשבות אובדניות

הגוף מגיב לדיכאון עם סטיות בולטות ממצבים נורמליים: בתיאבון משתולל או מעט, עם דיבור מואט או נסער, עם צורך מוגבר או ירידה בשינה. בסיסי עייפות כמו גם כְּאֵב רֹאשׁ, עוגמת נפש, כאב בטן, או כאבי גב עלול להתלוות לדיכאון.

דיכאון: כך מתבצע האבחנה

לא כל יום "אפור" בחייו של האדם הוא תוצאה מיידית של הפרעת דיכאון קשה. עצב, סערה פנימית או רגשות אשם יכולים להיות תגובות נורמליות, בריאות ולא צריכות להוות סיבה לדאגה. עם זאת, אם התסמינים מתרחשים מדי יום או לפחות כל יומיים למשך תקופה של שבועיים לפחות וגורמים לירידה מתמשכת בביצועים, יש לפנות לרופא. לדיכאון יש תסמינים רבים שלעתים קשה לפרש את הרופא. זה חיוני שחולים לדבר בגלוי על תלונות פיזיות ורגשיות, על דאגות ופחדים. האבחנה של "דיכאון" נעשית רק אם מחלות אחרות, תרופות או תרופות ניתן לשלול כגורם לתסמינים. מלא בדיקה גופנית על ידי רופא כללי או רופא פנימי, כמו כן בדיקות מעבדה הן חיוניות.

טיפול בדיכאון

עבור אנשים נפגעים רבים - לאחר תקופה ארוכה של סבל בחוסר וודאות - האבחנה של "דיכאון" היא הקלה. עבור חלק, לעומת זאת, זה גם קשה הלם, מכיוון שמחלות נפש פחות מקובלות חברתית ואפשרויות להצליח תרפיה מזלזלים בהם. כיום סיכויי ההחלמה גבוהים. עם זאת, ההתאוששות בדרך כלל אורכת זמן מה. הטיפול מבוסס למעשה על שתי גישות טיפוליות משלימות: פסיכותרפיה (לדבר תרפיה) וטיפול תרופתי. המטופל והרופא בדרך כלל מחליטים יחד איזו שיטת טיפול מתאימה ביותר לכל מטופל או אם יש להשתמש בהם בשילוב.

פסיכותרפיה

פסיכותרפיה הוא תהליך של למידה ותובנה. הוא בוחן סיבות ומפתח אסטרטגיות שיעזרו למטופל להתמודד טוב יותר עם בעיות החיים. לדבר תרפיה נמשך בדרך כלל שלושה עד שישה חודשים.

  • קוגניטיבית טיפול התנהגותי (CBT) מסייע למטופלים לזהות את דפוסי החשיבה השליליים שלהם ואת ההתנהגויות ההרסניות ולהחליף אותם בדפוסים המאשרים חיים המתאימים לאישיותם ולנסיבות חייהם.
  • בינאישי פסיכותרפיה (IPT) מתמקד בעבודה באמצעות יחסים אישיים וחברתיים מופרעים. האדם המדוכא לומד להתייחס בצורה יעילה יותר עם אחרים כדי להפחית את הסכסוך ולקבל תמיכה של בני משפחה וחברים.
  • טיפול פסיכודינמי מאפשר למטופל להסתכל בתוכו. זה חושף קונפליקטים רגשיים או לא פתורים ילדות נושאים כגורם לדיכאון.

הטיפול התרופתי

טיפול דיבור מספיק לעיתים קרובות בכדי לעזור לאנשים הסובלים מצורות דיכאון קלות יותר. לחולים עם דיכאון בינוני או חמור, תרופות תוספים פסיכותרפיה. תרופות נוגדות דיכאון מוטלת על המשימה להביא את תסמיני המחלה לשליטה, ובכך ליצור תנאים טובים לטיפול יעיל בשיחות. מבחינה ביולוגית, תרופות נוגדות דיכאון לתקן את חוסר האיזון של נוירוטרנסמיטרים מסוימים מוֹחַ. אולם, ה תרופות לא צריך להתבלבל איתו תרופות הרגעה, משכרים, הרגעה או ממכרים תרופות. תרופות נוגדות דיכאון בדרך כלל אין השפעה מגרה על אנשים שאינם סובלים מדיכאון. חשוב: ההשפעה הטיפולית מתרחשת רק לאחר שימוש קבוע לאורך תקופה ארוכה יותר. כיום, יותר מ -20 תרופות נוגדות דיכאון זמינות לתרופה טיפול בדיכאון, כולם מסומנים לטיפול עקרוני. עם זאת, האפשרויות הטיפוליות התפתחו משמעותית בשנים האחרונות. במקום נוגדי דיכאון טריציקליים (TCA), שתופעות הלוואי שלהם מגבילות את השימוש בהן בקליניקה, משתמשים כיום יותר ויותר ב- SSRI, תרופות נוגדות דיכאון הפועלות רק על המערכת הסרוטונרגית. אפשרות טיפולית נוספת הושגה כאשר חוקרים הצליחו לפתח חומר סלקטיבי בעל פעולה כפולה הן במערכות הסרוטונרגיות והן במערכות הנוראדרנרגיות (sSNRI). חולים ורופאים אישרו כי טיפול תרופתי בשילוב עם טיפול בשיחות הובילו לתוצאות טובות יותר מצורת טיפול אחת בלבד. ההצלחה של כל טיפול תלויה במידה רבה ברצון המטופל לשתף פעולה. לתמיכה של קרובי משפחה וחברים יכולה להיות חשיבות רבה. אם הם מקבלים את מצבו הקשה של האדם החולה, כמו גם מחזקים את היוזמה והאחריות העצמית של המטופל ללא פטרנליזם, הם תורמים באופן משמעותי להחלמה.