דחיינות: גורם, תסמינים וטיפול

דחיית עבודה, כמו החזר המס הלא פופולרי, היא תופעה יומיומית מוכרת. עם זאת, אם השלמת עבודה לא נעימה אך הכרחית נדחית באופן כרוני, דחיינות היא הפרעת עבודה שיש להתייחס אליה ברצינות. אלה שנפגעים מגיעים בסופו של דבר למעגל קסמים של ספק עצמי, לחץ ופחד מכישלון, בעוד שאנשים מבחוץ מפרשים לא נכון את הסימפטומים כעצלנות. בגלל ההשלכות המקצועיות והאישיות הקשות על הסובלים, חשוב לנקוט צעדים מוקדמים לקראת הטיפול. מילים נרדפות אחרות כוללות: התנהגות דחיינות, חסימת השלמה, סחבת התרגשות, דחיינות פעולה, דחיינות או הסתבכות.

מהי דחיינות?

דחיינות מתייחסת לדחייה קבועה ובלתי מניבה של עבודה שיש בהכרח לעשות. המילה היא תרכובת של הלטינית 'פרו' (for) ו- 'cras' (מחר). יש להבדיל בין סחבת כרונית כהפרעת עבודה רצינית לבין תופעות יומיומיות כמו עצלות או חולשת רצון אישית. הנפגעים בדרך כלל סובלים באופן משמעותי מדחיינות ומהשלכותיה, כגון נשירה מההכשרה או הלימודים. יתר על כן, בדרך כלל הם מודעים להשפעות השליליות, אך אינם רואים עצמם מסוגלים לפתור את הבעיה או לבצע את העבודה. דחיינות היא הפרעה קשה בכיוון העצמי שיש להתייחס אליה ברצינות ככזו ולטפל בה באופן ספציפי. זה יכול להשפיע על פעילויות לימודיות, אקדמיות, מקצועיות, כמו גם על אישיות, במידה והן נתפסות כלא נעימות.

סיבות

דחיינות יכולה להיגרם או לעודד ממגוון גורמים, כמו חוסר נכונות לבצע משימות, עדיפות לקויה, תכנון פרויקטים לא מציאותי וניהול זמן לקוי. חוסר יכולת לבצע או להתרכז, כגון עקב מחלה או הפרעה, יכול גם לקדם דחיינות. גודל הסלידה מהעבודה שיש לבצע והפיתוי של פעולות אלטרנטיביות ממלאים תפקיד, כמו גם החשש מכישלון או ביקורת, כמו גם מעבר לציפיות העצמיות לפרפקציוניזם, אימפולסיביות ושעמום. לעיתים קרובות הגורמים השונים מחזקים זה את זה או גורמים להם למעין מעגל קסמים. פיתוח רגשי נחיתות או בושה מחזק את התנהגות ההימנעות כתוצאה מכך. הפרעות פסיכולוגיות חמורות כגון דכאון, קשב וריכוז / הפרעת חרדה יכול גם לגרום לדחיינות. לעומת זאת, דחיינות כרונית יכולה גם כן עוֹפֶרֶת להפרעות נפשיות אלו מלכתחילה.

אבחון ומהלך המחלה

אין כלל אוניברסלי למתי כאשר הסחבת היא בעיה כה גדולה שיש לטפל בה. על פי סקרים, כמעט כולם דוחים מדי פעם פעילויות לא נעימות. יש סיבה לטיפול כאשר דחיינות מובילה לפגיעה באדם הנוגע בדבר, למשל בלימודים או בעבודה, אך גם בתחומי חיים אחרים. גורמים בודדים ש עוֹפֶרֶת לפיכך יש לקחת בחשבון דחיינות. על פי הגורמים הסיבתיים השונים, הפרעות נפשיות מאובחנות כמו גם התנהגות העבודה הקונקרטית, השפעות הסחבת ומידת המודעות של האדם המושפע לגורמים אלה מעניינים. התבוננות עצמית על ידי האדם המושפע ושאלונים סטנדרטיים של מומחים יכולים לספק מידע על כך. שאלות נפוצות כוללות: באיזו תדירות דוחים את תחילת העבודה החשובה עד לרגע האחרון? האם עבודה על עבודה חשובה לרוב אינה נעימה או מובילה לאי נוחות מראש? האם במקום אחר מתבצעות משימות פחות חשובות ונתפסות כמושכות יותר ברגע תחילת העבודה?

סיבוכים

דחיינות עלולה לגרום למגוון שלם של סיבוכים עבור הסובלים מהלחץ הפיזי, הפסיכולוגי והחברתי. בשל העובדה שדחיינות פתולוגית היא המצב הרגיל עבור אנשים שנפגעו קשה, הסיבוכים מתרחשים בדרך כלל כאשר לאזן בין העבודה שטרם בוצעה לבין הציפיות של האדם מעצמו, או מסביבתו, כבר לא נכונה. ואז, אם הירידה בביצועים מלווה בירידה באיכות או אם יש לשקול באופן עקבי את הביצועים לא מספק - כאשר אנו מדברים על ביצועים נדרשים ולא ממשיים - עלולות להיווצר בעיות בתחום החיים המקצועיים. מועדים שלא נענו ומשימות שלא מומשו עשויים בסופו של דבר עוֹפֶרֶת לאובדן עבודה, מקום באוניברסיטה וכדומה. הזדמנויות יכולות גם להחמיץ או לחיי חברה להפריע קשות. בשל העובדה שעבור האנשים המושפעים עצמם קיים לחץ של סבל, המוזן מהפיחות של האדם שלהם בשל אי הביצועים, הסימפטומים של לחץ ו דכאון לְהוֹפִיעַ. יכול להיות שיש לֵב בעיות, בעיות מטבוליות, עלייה במשקל, הידרדרות עור מצב, ועוד הרבה. סיבוכים אלה מחמירים על ידי השלכות שליליות שנבעו מדחיינות. סיבוכים יכולים לנבוע גם ממצבים פסיכולוגיים בסיסיים. אלה כוללים, למשל, נטייה מוגברת להתנהגות פוגעת עצמית ב דכאון או אשליות התחלה של פאר בהפרעות אישיות נרקיסיסטיות.

מתי עליך לפנות לרופא?

קשה להעריך מתי יש צורך בביקור אצל הרופא במקרה של סחבת. בכל מקרה, מצגת נחוצה כאשר האדם המושפע מרגיש שלדחיינות יש השפעה חזקה על חייו והוא כבר לא מסוגל לארגן את עצמו באופן עצמאי. במקרה של פגיעה כזו בחיי היומיום, מומלץ לפנות לעזרה מתאימה. עם זאת, ביקור אצל הרופא עשוי להיות מומלץ גם בשלב מוקדם יותר. על מנת למנוע מהאדם הפגוע להגיע למצב חיים קשה, טיפול מוקדם מועיל. ככל שהבעיה מוכרת מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי שניתן לפתח אסטרטגיות במהלך תרפיה לעזור לאדם להתמודד עם הסחבת. לכל המאוחר כאשר לאדם הפגוע יש תחושה של אובדן שליטה על חייו, יש צורך בדחיפות לפנות לרופא. עם זאת, חשוב שהאדם המושפע יהיה מודע להפרעה. תרפים שימושי רק אם המטופל מכיר בכך שהוא זקוק לעזרה ואם הוא רוצה לקבל אותה.

טיפול וטיפול

היו מעט גישות טיפול שיטתיות לדחיינות. אם סחבת התפתחה כחלק מהפרעה נפשית, למשל, אם היא תוצאה של דיכאון, יש לטפל בדיכאון. לטיפול בסימפטומטולוגיית דחיינות, גורמים החשובים להתקדמות, כמו התחלת דיוק מדויק, קביעת יעדים מציאותיים וניהול זמן, מקודמים בדרך כלל באופן ידני ונרשמים ביומן עבודה לצורך התבוננות עצמית. מכיוון שאנשים שנפגעים מדחיינות במיוחד מתקשים לאמוד את עומס העבודה שלהם, זה יכול לעזור להפחית כמחצית מיעד העבודה בפועל כדי לברוח ממעגל האכזבה והבושה. כמו כן, הפסקות ותגמולים הם יסודיים בכדי להישאר ממוקדים ולהיות מסוגלים ליהנות מהצלחות בעבודה. עבודה בצוות או פיקוח מרצון על ידי אחרים, למשל באמצעות שיחות ערב עם חברים, מקלה גם על ההתגברות על "החזיר הפנימי" של האדם. שיתוף עם אחרים יכול גם להוריד את הלחץ ולספק פורום לשבחים, מחשבות חיוביות ותמיכה. פירוק משימות גדולות יותר לצעדים קטנים, הימנעות מריבוי משימות וקביעת סדרי עדיפויות ברורים מקלים בדרך כלל על ביצוע העבודה. גם כאן יומן עבודה בשילוב קבוצתי או אישי תרפיה יכול לעזור בשיפור תזמון ומבנה העבודה.

מניעה

כאמצעי מניעה, ניתן להמליץ ​​להיות מודעים למשימות חשובות ודחופות ולבנה בהתאם את השגרה היומית או השבועית. לעיתים קרובות ניתן להתעלם ממשימות לא חשובות ולא דחופות או שלא לבצע אותן ללא השלכות משמעותיות, מה שמפנה מקום למשימות החשובות או למנוחה. יחס קבוע של הפסקות וזמן פנוי לשעות העבודה, וכך חיי עבודה לאזן, גם מסייע בהגנה מפני תחושות המום ומחזור של פחד מכישלון ודחיינות.

טִפּוּל עוֹקֵב

במהלך פוסט-אמנזה לסחבת, יש צורך לנתח את המידה בה ניתן להיפטר מהצטברות אינטנסיבית מדי. יש להשיג מסלול חיובי בהמשך. יש לאפס שוב התנחלויות מוגזמות בתזמון ("הסערה על סדר היום"), מתיחה חייבים להכניס לרשת הכוללת. בנוסף, מדובר בהפיכת הימים באופן לא קונקרטיטיבי. מצד אחד. אך מצד שני, יחד עם זאת, להשקיע פחות ב'הם '(יצירת אפנון ומגוון). ניתן לשייך באופן בלתי הפיך 'קראס' ו'קראסר 'גם עם "הבוקר" וגם עם ה"נפח ". ולכן זה עניין של: להשיג מרחק מהדברים, אך יחד עם זאת 'לתקוף' אותם שאינם אדיפים. זה הסוד החברתי. לדחיינות יש גם המשמעות בטיפול שלאחר מכן שהמעמד החברתי יכול להשתנות. דחיינות במהלך הלימודים היא גרועה אם לאחר מכן ממשיכים בעבודת שולחן. עם זאת, זה יכול להשפיע לטובה אם עוברים מאזור עירוני לאזור כפרי. כדי להבין היטב את ההיבטים השונים של טיפול לאחר דחיינות, יש לקחת בחשבון גורמים זמניים, סיבתיים, מקומיים ופיזיים-פסיכולוגיים. עקרון הצמידות חשוב גם בהקשר זה.

הנה מה שאתה יכול לעשות בעצמך

יש הרבה מאוד עזרה עצמית אפשרית אמצעים שאנשים מתמהמהים יכולים לקחת. בהתבסס על התצפית שדחיינות משפיעה בעיקר על אנשים שלפתע צריכים לבנות את שגרת יומם בעצמם, לוחות זמנים המוטלים על עצמם יכולים לעזור. בדרך זו ניתן להגדיר זמני עבודה וזמן פנוי, תוך מתן הדרכה. זה יכול לעזור גם להתחיל מיד עם משימות שעולות - בלי קשר לכמה שהם קשים או דחופים. זה מקטין את הסיכוי לדחות משימה לאורך זמן. יחד עם זאת, על הסובלים לקבוע לעצמם מגבלת זמן לכל משימה שאינה נדיבה מדי. זה יכול להיות מועיל לשים לב למקצב הביולוגי שלך. יש אנשים שלא יעילים בבוקר. אם קיימת האפשרות, יש להתחיל במשימות בהתאמה מאוחר יותר, כאשר זמן העבודה יוארך. זה נכון גם לגבי כל שלבי העבודה שחלוקה לצעדים חלקיים קטנים עדיפה על פני משימות גדולות. שלבי משנה קטנים מספקים תחושת הישג גדולה יותר והם ניתנים לניהול. משמעת עצמית חשובה יותר גם לאנשים הסובלים מדחיינות. זה מתחיל בהסרת כל הגורמים המשבשים מסביבת העבודה שלהם. יש להטיל ספק במחשבות מתעוררות שנועדו להצדיק דחיינות. תמיד יש לחזור ולהתבטא במחשבות מניע.