בקרום גלומרולונפריטיס (MGN) (מילים נרדפות: גלומרולונפריטיס, קרומי; גלומרולופתיה, קרומית; נפרופתיה ממברנית; ICD-10-GM N05.2: תסמונת נפריטית לא מוגדרת: קרום מפוזר גלומרולונפריטיס) היא מחלה אוטואימונית עם דלקת כרונית של הגלומרולי. ישנם משקעים של קומפלקסים חיסוניים בחלק החיצוני של קרום המרתף הגלומרולרי ו תסמונת נפרוטית. העיבוי של קרום המרתף הגלומרולרי הוביל לשם "קרומי גלומרולונפריטיס".
תסמונת נפרוטית מאופיין על ידי פרוטאינוריה (הפרשת חלבון מוגברת בשתן), כתוצאה מהיפופרוטאינמיה (מעט מדי חלבון ב דם), היפרליפופרוטאינמיה ובצקת (מַיִם הַחזָקָה). אצל מבוגרים, גלומרולונפריטיס קרומי הוא הגורם השכיח ביותר ל תסמונת נפרוטית, המהווה כ -30%.
מובחנות הצורות העיקריות הבאות של גלומרולונפריטיס:
- גלומרולונפריטיס בשינוי מינימלי (MCGN) (נגע מינימלי גלומרולרי) - הגורם השכיח ביותר לתסמונת נפרוטית ב ילדות.
- גלומרולונפריטיס טרשתית מוקדית (FSSGN) - קשורה לתסמונת נפרוטית בכ- 15% מהמקרים.
- גלומרולונפריטיס ממברנה (MGN) - הגורם השכיח ביותר לתסמונת נפרוטית בקרב מבוגרים; מהווה 20-30% מכלל הגלומרולונפריטיס; עשוי להיות ראשוני או משני (כתוצאה ממחלות אחרות)
- גלומרולונפריטיס ממברנו-פרוליפרטיבי (MPGN) - קשור לתסמונת נפרוטית בקרב 50%.
- גלומרולונפריטיס מסוג IgA Mesangial - הצורה הנפוצה ביותר עם עד 35% מהמקרים.
- גלומרולונפריטיס מהיר (RPGN) - מופיע אצל 2-7% מהחולים; המחלה מסווגת למספר קבוצות סיבתיות
צורה אידיופטית (ללא סיבה נראית לעין) (75% מהמקרים) מובחנת מצורה משנית (25% מהמקרים; בהקשר של מחלות זיהומיות כמו צהבת B או C, HIV, עַגֶבֶת, מלריה, מחלות אוטואימוניות כגון מערכתית זאבת אריתמטוס, ממאירות, שימוש ב תרופות / סוכנים כגון זהב, פניצילאמין).
יחס מין: גברים (קווקזים: אנשים בהירי עור) נפגעים יותר מהצורה האידיופטית.
שיא תדירות: צורה אידיופטית של גלומרולונפריטיס קרומית מתרחשת בעיקר לאחר גיל 40. לעיתים רחוקות ילדים מושפעים באופן כללי.
מהלך ופרוגנוזה: בכ- 30% מהמקרים המחלה מחלימה באופן ספונטני. אצל 35% מהחולים מתרחשת הפוגה חלקית (הפחתת תסמיני המחלה), עם יציבות כליה לתפקד במשך שנים. כשל כלייתי מתרחשת בכ- 25% מהמקרים וכ- 10% מתים מסיבות חוץ-כליות (לא-כליה).
