גַזֶזֶת, לעתים קרובות מבולבל עם אדמת, מתרחשת בעיקר ב ילדות ואז הוא מורגש לעיתים קרובות מכיוון שלילדים יש לחיים אדומות מאוד. הגורם הסיבתי, פרבווירוס B19, אינו קשור ל- אדמת נגיף. כמו אדמתעם זאת, גַזֶזֶת מסוכן במיוחד. אם אישה בהריון נדבקת, הילד שטרם נולד עלול לסבול מַיִם שמירה, למשל בבטן, בגלל זיהומיות אנמיה, או אולי עוֹפֶרֶת ל לֵב כישלון (מה שמכונה הידרופס פטאליס): הילד עלול למות ברחם כתוצאה מהזיהום. פרופסור סוזן מודרו, ראש של המעבדה הקונסולריבית לפרבובירוסים, המכון למיקרוביולוגיה רפואית והיגיינה באוניברסיטת רגנסבורג, מספק מידע על כמה אירוע זה נפוץ ומה עליכם לדעת על גַזֶזֶת אם אתה מצפה לילד.
עד כמה המחלה שכיחה אצל מבוגרים או אצל נשים בהריון?
פרופ 'מודרו: על פי מחקר מייצג, כ- 65 אחוזים מבני 18 עד 19 כבר סבלו מגזזת, ונתון זה עולה ל -80 אחוז בקרב בני 70 ומעלה. ניתן להניח שכ- 70 אחוז מהנשים בהריון. מוגנים מפני זיהום Bv parvovirus מכיוון שהיה להם את הזיהום בעבר.
באילו תסמינים אתה מבחין שאתה נגוע?
פרופ 'מודרו: מהלך המחלה בילדים ובמבוגרים שונה במקצת. אצל ילדים, לחיים אדומות הן תופעות בולטות. זה לרוב הסימן הראשון; כעבור יום עד יומיים מופיעה פריחה בצורת זר על הידיים, הרגליים ותא המטען, וישנה מעט חום, רפיון, עייפות ומצוקה. אפילו ילדים יכולים לסבול ממפרקים דלקת. עם זאת, אלה חמורים יותר כאשר מבוגרים עוברים את המחלה, כאבי מפרקים ונפיחות יכולה להימשך שבועות עד חודשים, ובמקרים נדירים אף יכולה לעורר מחלה שגרונית. הפריחה הקלאסית, לעומת זאת, נעדרת לעיתים קרובות.
מהן ההשפעות של גזזת בהריון?
פרופ 'מודרו: הדבר תלוי באופן מכריע בזמן המחלה. במקרה של זיהום עד לשבוע השמיני לערך הֵרָיוֹן, ספונטני הַפָּלָה בדרך כלל מתרחשת. זיהומים של נשים בהריון בין השבוע ה -8 ל -20 הֵרָיוֹן בעייתיים במיוחד. ואז, כארבעה עד עשרה שבועות לאחר ההדבקה של האם, הידרופס פטאליס עלול להתרחש אצל הילד. כשלושה עד תשעה אחוזים מהילדים שנולדו לאמהות החווים זיהום חיידק פרבואו במהלך תקופה זו מושפעים. בניגוד לאדמת, הילדים אינם מפתחים נזק מולד: הם מתים ברחם או נולדים בריאים. נשים שחלות לאחר השבוע העשרים של שנת הֵרָיוֹן לא צריך לחשוש מכל סיכון לילדם.
האם יש טיפול אם נדבק תינוק שטרם נולד ואיך מאבחנים אותו?
פרופ 'מודרו: לפעמים הנשים עצמן מגלות שמשהו לא בסדר כי התינוק זז פחות. אולם לרוב, סונוגרפיה של דופלר במהלך הטיפול לפני הלידה קובע שיש לילד אנמיה. במקרים אלה, א דם הבדיקה מתבצעת מיד אצל האישה (IgM נוגדנים + DNA ויראלי בסרום) כדי להבהיר אם יש זיהום חריף. בילד, ה המוגלובין רמה נבחנת. הטיפול מורכב מיידי דם עירוי דרך חבל הטבור וָרִיד. זה יכול להציל את הילד שנולד בריא.
איזו עצה תוכלי לתת לאישה בהריון?
פרופ 'מודרו: ראשית כל, העצה לא להיכנס לפאניקה אם היה קשר עם מישהו הסובל מגזזת - לרוב, אגב, מדובר בילדים משלהם שמביאים את המחלה הביתה מ גן ילדים, לדוגמה. עם זאת, זה צריך להיות סיבה מיידית דם בדיקה, במיוחד אם הקשר התקיים בשבוע ה -8 עד ה -20 להריון. אם ביצעת בדיקה לפני או בתחילת ההריון, בדרך כלל את יכולה להיות רגועה למדי במצבים אלה, מכיוון שיותר משני שליש מהנשים ההרות כבר חלו במחלה ובכך יש להם חסינות לכל החיים. עם זאת, המבחן אינו משולם על ידי בריאות חברות ביטוח. אבל גם אם אינך יודע אם היה לך גזזת, אין צורך להיכנס לפאניקה, מכיוון שיותר מ -90 אחוז מהאקוטית זיהומים במהלך ההיריון אינם בעייתיים. ובמקרים הנותרים, קיימת אפשרות תרפיה בילד שטרם נולד.
