בקשה בתקופת הסיעוד | תרופות אלו עוזרות לטיפול בדיכאון

יישום בתקופת הסיעוד

כל התרופות ל דכאון ניתן לזהות גם ב חלב אם. עם זאת, אין התוויות נגד הנקה באף אחת מהתרופות הללו. מכיוון שאין מספיק נתונים על השימוש בתרופות מסוימות במהלך הֵרָיוֹן והנקה, השימוש בתרופות מסוימות אינו מומלץ. הרופא המטפל יכול להעריך אם התרופות בשימוש אינן מזיקות או אם יש לבצע שינוי תרופתי במידת הצורך.

בקשה לילדים

בנוסף למבוגרים, ילדים סובלים גם מ דכאון, אשר יש לטפל בתרופות. כמה תרופות ל דכאון אינם מאושרים לשימוש בקרב אנשים מתחת לגיל 18 ולכן לא ניתן להשתמש בהם בילדים. ההשפעה של סלקטיבי סרוטונין מעכבי ספיגה חוזרת, קבוצת התרופות שנרשמת לרוב למבוגרים, דנו זה מכבר אצל ילדים.

חלק מהתכשירים של קבוצת חומרים זו מאושרים כיום לילדים מגיל 8 שנים. מעכבי MAO מאושרים רק לאנשים מעל גיל 18. על פי הנתונים הקיימים בחלק מהמחקרים, לתרופות טריציקליות לדיכאון יש תופעות לוואי רבות יותר אצל ילדים מאשר אצל מבוגרים. כמו כן, הרעלה באמצעות תרופות בקבוצת תרופות זו שכיחה יותר בקרב ילדים מאשר אצל מבוגרים.

תרופות צמחיות לדיכאון

בנוסף לתרופות הקלאסיות המשמשות לטיפול בדיכאון, ישנם גם תכשירים צמחיים האמורים להשפיע לטובה. התרופה הנפוצה ביותר מסוג זה בגרמניה היא הפרע. התרופות מכילות עד תשעה חומרים שעלולים להיות יעילים בהרכבים שונים. מחקרים בקנה מידה גדול עדיין לא הצליחו להראות זאת הפרע יש השפעה ניכרת להפגנה על דיכאון. עם זאת, מכיוון שלעיתים אינטראקציות דרסטיות יכולות להתרחש בעת נטילת תכשירים אלה, תמיד יש לפנות לרופא לפני נטילתם. צריך לציין ש הפרע ההכנות אינן מאושרות לילדים מתחת לגיל 12.

האם ניתן לטפל בדיכאון ללא תרופות?

האם ניתן לטפל בדיכאון ללא תרופות תלוי במידה רבה בחומרת הדיכאון. בעוד שדיכאונות קלים יכולים להסתדר במקרים רבים ללא טיפול נוגד דיכאון, יש לטפל בדיכאון בינוני וחמור ברוב המקרים באמצעות תרופות. ברוב המקרים, טיפול פסיכותרפי צריך ללוות את הדיכאון.

בתיאוריה, דיכאון לא נמשך לנצח, גם ללא טיפול תרופתי. משך הפרק הרגיל הוא מספר חודשים אם לא מטפלים בו. בטיפול תרופתי הולם ניתן להפחית משמעותית את משך הפרק. לאור רמת הסבל הגבוהה שחווים מרבית חולי הדיכאון, מומלץ להשתמש בטיפול תרופתי לפרקי דיכאון מתונים וקשים. אך באופן עקרוני, רופא מומחה (פסיכיאטר) או תמיד יש לפנות לפסיכולוג בנוכחות דיכאון על מנת לפתח אסטרטגיה משותפת לטיפול אפשרי במחלה.