הַגדָרָה
A בלוטת חלב הוא סוג מיוחד של בלוטות הנמצאות בדרמיס, המפרישה הפרשת שומן (חלב) על משטחי הגוף באמצעות מנגנון הולוקריני. מנגנון הולוקריני מתאר צורה של בלוטות שמפרישות את ההפרשה ומתות תוך כדי. בלוטות חלב נמצאים בריכוזים שונים בכל הגוף למעט בחלק הפנימי של הידיים והרגליים. רוב ה בלוטות חלב נמצאים בגוף קשורים קשר הדוק עם שער, אך במעבר מעור לקרום רירי (עפעפיים, שפתיים, איברי המין, פי הטבעת, פטמות, פתחי אף ואוזניים) יש מה שנקרא חינם בלוטות חלב ללא שום קשר ל שער שורש. סביב ה פִּטמָה, 10-15 בלוטות חלב חופשיות גדולות במיוחד, הנקראות Glandulae areolares או Montgomery בלוטות, בדרך כלל יושבות בסידור מעגלי.
אנטומיה של בלוטת החלב
בלוטות החלב הן הבלוטות ההולוקריניות היחידות בגוף האדם ולכן הן בעלות מבנה אופייני. בלוטה הולוקרינית היא בלוטה שמתכלה לחלוטין עם שחרור ההפרשה. זה נקרא אפופטוזיס, סוג של מוות מתוכנת של תאים.
לחתיכות הקצה של הבלוטות יש צורה של אגס או נורה, ובדרך כלל מתרחשות בקבוצות שחולקות צינור הפרשה משותף קצר. בניגוד לכל שאר צורות הבלוטה, חלקי הקצה הללו מלאים לחלוטין בתאי בלוטה, הסבוציטים, ואין להם חלל. זאת בשל העובדה שהתאים עצמם "הופכים להפרשות" על ידי נדידה מהקצה החיצוני של פיסת הקצה אל צינור ההפרשה, ובכך משנים את צורתם ולבסוף מתים.
בבסיס, כלומר מבחוץ, ישנם תאי בסיס מהם נוצרים כל הזמן תאי בלוטה חדשים על ידי חלוקת תאים. ההתבגרות של הסבוציטים מורכבת משני שינויים גלויים היטב מבחינה מיקרוסקופית: מצד אחד התא מאחסן שומנים, מה שגורם לו לצמוח ולהפוך לקל יותר. בנוסף, גרעין התא הסגלגל, שבתחילה מנומר גס למדי, הופך תחילה לעגל ואז מתכווץ באמצעות דחיסה ולבסוף מתפורר.
גם אברוני התא האחרים מתים. תהליך זה אופייני לתאים אפופטוטיים (= גוססים מבוקרים) והוא נקרא פיקנוזה. כאשר התא מגיע לסוף הפסגה (lat.
קודקוד = קצה), כלומר הממשק לצינור ההפרשה, הוא מסולק ממכלול התא ומתכלה. צינור ההפרשה מורכב מצורת תאים אחרת שטוחה במיוחד, וברוב בלוטות החלב נפתחת לאחר זמן קצר אל תוך זקיק שיער איתו הוא חולק פורקן. מחקרים חדשים מצאו כי חלק מהתאים של בלוטות מונטגומרי מסוגלים להפריש חומר ריח כימי (מה שמכונה פרומון).
עם זאת, המנגנון שונה מהפרשת חלב, מכיוון שהתאים המתאימים אינם מתים לחלוטין, אלא מפרישים את הריח בצורה של שלפוחית גדולה יותר. החלב עצמו הוא תערובת צמיגית צהבהבה ונמוכה והוא מורכב בעיקר מטריגליצרידים (כ 43%), כלומר מחומצות שומן הקשורות לגליצרין, חומצות שומן חופשיות (כ.
15%), שעווה (כ- 23%), סקוולים (כ- 15%) ו כולסטרול (כ -4%), כלומר תרכובות מאוד אוהבות שומן. בנוסף, יש גם חלבונים, כמו גם פסולת תאים אחרת ו קשקשי עור, הנישאים יחד עם העור במהלך ההפרשה.
