בין מיניות: גורמים, תסמינים וטיפול

יש אנשים שלא ניתן לשייך בבירור לאף מגדר. הם נושאים מאפיינים של שני המינים ונמצאים תחת המונח אינטר-מיניות. במיתולוגיה היוונית הם נקראו הרמפרודיטים.

מהי אינטר-מיניות?

המונח אינטר-מיניות מייצג קבוצה של קבוצה בה נמצאים נטיות פיזיות לשני המינים אצל אנשים ולכן לא ניתן לשייך אותם באופן ברור למין אחד. שפת העם מדברת על הרמפרודיטים. ישנם ביטויים שונים: נשים או נערות עשויות להיראות כמו אישה מבחוץ, אך יכולות להיות חסרות לה רֶחֶם, השחלות ו חצוצרות בפנים. גברים עשויים להיראות כמו גברים מבחוץ, אך הם עשויים לחסר ייצור הורמונים גבריים ולהיראות נשיים יותר מבחוץ. יתכן גם שהנרתיק או הפין עלולים להיווצר בצורה לא מספקת. לעתים קרובות המונח אינטר-מיניות מבולבל עם טרנסקסואליות, אך טרנסקסואלים, בניגוד לאינטרסקסואלים, שייכים למין מסוים, פשוט לא ממש מרגישים בנוח בו.

סיבות

ישנם מספר גורמים להקצאה מגדרית דו משמעית. אינטר-מיניות נובעת בעיקר משינויים כרומוזומליים. ההשפעות הידועות של שינוי כרומוזומלי כוללות תסמונת טרנר אצל נקבות ו תסמונת קלינפלטר אצל גברים. סיבה אפשרית נוספת עשויה להיות הפרעה בהתפתחות בלוטות המין, שם תאי נבט ומין הורמונים מיוצרים, ב השחלות אצל נשים ובאשכים אצל גברים. תפקוד לקוי יכול גם לקדם בין-מיניות, כי אז לא מספיק סקס הורמונים מיוצרים. כאשר תא נבט מכיל אנלגן זכר ונקבה, זרע ו ביצים מיוצרים (ovotestis). הפרעות הורמונליות המשפיעים על תאי נבט או הכרומוזומים הם גם סיבות אפשריות. בנוסף, הפרעות של כליה תפקוד או נזק לאנזים עשויים להיות אחראים למיניות בין מינית.

תסמינים, תלונות וסימנים

כשם שישנם גורמים שונים לאינטר-מיניות, גם הסימנים משתנים. באופן כללי, לגברים יש 22 זוגות הכרומוזומים וכרומוזום X ו- Y אחד, ואילו לנשים יש שני כרומוזומי X. אם יש פגם זרע ייצור וזרע עם ביטויים של שני המינים מפרים ביצית, זה יכול להתפתח לאנשים X0 החסרים כרומוזום מיני. אם קיים כרומוזום X זה גורם לאישה, אך היא לא יכולה להביא ילדים לעולם. אז הרפואה מדברת תסמונת טרנר. אם המין הכרומוזומים אל תפרידו כאשר ה- זרע מתבגר, האב יורש לילד שני כרומוזומי מין. יחד עם כרומוזום ה- X שעובר בירושה מהאם, יש לילד שני כרומוזום X ואחד Y. ביטוי זה נקרא תסמונת קלינפלטר. אם כרומוזום Y הוא דומיננטי, אנשים אלה הם גברים אך מוגבלים טסטוסטרון ייצור, אשכים קטנים יותר ואינם פוריים. עם סט נורמלי של כרומוזומים ועמידות לאנדרוגן, אי פוריות עלול להתרחש וצמיחת זקן וגוף שער עשוי להיות מופחת. במקרים של עמידות אנדרוגנית מלאה, איברי הרבייה הגבריים אינם יכולים להיווצר כראוי. במקרים אלה, אשכים להישאר בגוף, נרתיק קיים מבחוץ, אך לא רֶחֶם, השחלות or חצוצרות נמצאים בתוך הגוף. באופן חיצוני בלבד, אנשים מושפעים בכל זאת נראים כמו נשים.

אבחון ומהלך

לרוב, האבחנה של בין-מיניות היא ממצא מקרי. אם סימנים מעידים על חשד לאינטר-מיניות, דם נבחן בהתחלה עם קביעת מצב ההורמון ובדיקת מערך הכרומוזומים. בנוסף, אולטרסאונד בדיקת חלל הבטן והאגן מתבצעת כדי לברר האם א רֶחֶם, שחלות ו חצוצרות נמצאים באגן. מיוחד קרני רנטגן בדיקה, איברי המין, מבוצעת כדי לראות אם נוצר נרתיק. לפעמים א ביופסיה של בלוטות המין חייבים להיעשות גם כדי לראות איזו רקמה נמצאת בבלוטות המין. זֶה ביופסיה מבוצע בבית חולים תחת הרדמה. אבחון נרחב במקרה של אינטר-מיניות מאפשר תחזית ביחס לאפשרי אי פוריות וכן מקלה על ההחלטה עם מי שנפגעו ממין רוצים לחיות, האם יש צורך בטיפול.

סיבוכים

יחד עם העובדה שברוב התרבויות המערביות מניחים מערכת מגדרית בינארית נתונה באופן טבעי, בין-מיניות עצמה לעיתים קרובות כבר נחשבת לסיבוך. כאן מעורבים רופאים ובחלקם גם הורים לקחת את ההסתגלות אמצעים להקים רווחה עבור האדם המושפע. בהתאם, ישנן כמה השלכות על האדם הבין-מיני: על ידי התערבות מוקדמת ילדות מגדירים עליו מין חיצוני. זה יכול עוֹפֶרֶת למשבר זהות בשנים מאוחרות יותר ובמהלך ההתפתחות הפסיכוסקסואלית של האדם המושפע. אם המגדר המוקצה והמין הנתפס אינם תואמים, הבנה בינארית של מגדר מעידה בנוסף על סוג של טרנס-מיניות, שעלולה להיות בעלת השלכות פסיכולוגיות מרחיקות לכת (ואולי גם כירורגיות). המינוח הרפואי אינו כולל טרנססקסואליות תחת מצב אולם זה ילווה במין ברור מבחינה ביולוגית במקרה של אינטר-מיניות, מה שמקשה על הטיפול באנשים מושפעים עם עצמם ועם הרופאים. כמו כן חסמים רעיוניים נוספים מסבכים את חיי היומיום של אינטר-מיניים. בשל גורמים ביורוקרטיים ותרבותיים, הקצאת חובה של מגדר נפוצה. מכיוון שהדבר אולי אינו תואם את התפיסה העצמית של האדם המושפע, נוצרים קשיים רעיוניים, העלולים להלחיץ ​​פסיכולוגית. אמנם בין מיניות, למעט תכופות אי פוריות, לא עוֹפֶרֶת לסיבוכים גופניים בתחושת אי הנוחות, הסיבוכים הם בעיקר באופיים חברתיים. חוסר סובלנות, קבלה והשכלה של מעגלים חברתיים רבים משפיעים באופן שלילי באופן עקבי על הנפש ועל תפיסתם העצמית של אנשים רבים בין-מיניים, שלעתים קרובות נאלצים סביבתם לתפקיד מגדרי. התנהגויות הרסניות אוטומטיות, כמו גם דכאון, נפוצים יותר בקרב אנשים בין-מיניים מאשר בקרב אנשים בעלי דו משמעויות מגדריות.

מתי עליך לפנות לרופא?

מכיוון שיש הרבה צורות שונות של אינטר-מיניות, לא ניתן לתת תשובה אחת לשאלה זו. באופן כללי, מומלץ מאוד לפנות לרופא, אך הזמן המתאים משתנה מאדם לאדם. במקרים רבים בין-מיניות מתגלה בכל מקרה על ידי המצב המין המעורפל מיד לאחר הלידה או על ידי רופא הילדים. מצד שני, ישנם גם אנשים מושפעים שמבחינים בהם רק מגיל ההתבגרות ואילך, למשל בגלל היעדר וסת. ביסודו של דבר, על ההורים להתייעץ עם רופא הילדים או עם מומחה כאשר מתעוררים חוסר הוודאות או החשדות הראשונים לאינטר-מיניות אפשרית. רק בצורה כזו אפשרית אבחנתית, טיפולית או כירורגית אמצעים ניתן לקחת בשלב מוקדם. לפיכך, רצונם של אנשים מושפעים רבים להיות מותאם בניתוח למין שלהם. אף על פי שאין לראות בבחינת מיניות עצמה פתולוגית ולא תמיד נדרש טיפול רפואי מורכב, לעיתים היא יכולה להתבסס על מחלה בסיסית קשה. במקרים נדירים, כגון היפונקציה של קליפת המוח, יש צורך בטיפול רפואי מהיר. מסיבה זו, מומלץ להתייעץ עם רופא בהקדם ככל שניתן להבחין בסימנים של אינטר-מיניות.

טיפול וטיפול

בשנות השישים והשבעים, ילדים שאובחנו כחולי מין בלידה עברו תיקון מיני כירורגי זמן קצר לאחר הלידה, ואחריו טיפול הורמונלי. עם זאת, לעיתים קרובות היו לטיפולים אלו השלכות חמורות, כולל פוריות. הרופאים עדיין לא הוארו מספיק וניתוחים רבים התבררו כמיותר בדיעבד. כיום הרפואה רואה בניתוחי תיקון מגדרי באופן ביקורתי למדי. אם המין אינו ברור, הורים רשאים כעת להחליט על האוריינטציה המגדרית העתידית. מאז 1960 ניתן גם להנפיק תעודת לידה ללא קביעת מין חד משמעית. זה מאפשר לילדים מושפעים להחליט בעצמם בהמשך על נטייתם המגדרית. כיום, הטיפולים מותאמים באופן אינדיבידואלי. ההתמקדות אינה בשינוי מגדרי, אלא בייצוב המצב הפסיכולוגי ביחס לתנאים הפיזיים הקיימים. אנשים בין-מיניים רבים תומכים שלא להתייחס לאינטר-מיניות כמחלה, אלא כביטוי נוסף להתפתחות מגדרית תקינה. הם גם לא בהכרח חווים תרפיה כמועיל, אלא כמפלה.

תחזית ופרוגנוזה

התחזית והפרוגנוזה בקרב אנשים בין-מיניים אינם עוסקים במהלך הבין-מיני. זה ניתן וניתן להתאים אותו רק למין אחד על ידי הליכים כירורגיים והורמונליים אם תרצה בכך. עם זאת, ראוי להזכיר כי ישנם, למשל, ילדים עם מערכת כרומוזום XY שנראים לראשונה כמו ילדה (גם לגבי איברי המין). אף על פי כן, במהלך גיל ההתבגרות נוצר חבר מהדגדגן אשכים לָרֶדֶת. היכולת להתרבות אפשרית בהמשך. אך רלוונטי יותר הוא למשל הפרוגנוזה הנוגעת לפוריות. אצל אנשים בין-מיניים רבים יש צורך בבדיקת בלוטות המין כדי להצהיר על פוריות. לעתים קרובות - במקרה של רצון להתאים את המגדר - המגדר נבחר ומותאם בהתאם על בסיס הקביעה שהתקבלה. זה קשור לתכנון המשפחה. תחזיות נוספות מבוססות גם על ההשלכות העקיפות והישירות של אינטר-מיניות. לדוגמא, מצוקה פסיכולוגית אפשרית בגלל שהמין לא נתפס כמתאים או נכון. אפליה והתעלמות רפואית מתרחשות. אחרי הכל, חל מעבר לשינוי מגדרי מחייב על פי חוק לאחר הלידה. משמעות הדבר היא למעשה הגדרה עצמית רבה יותר עבור אנשים בין-מיניים ועשויה להפחית את כל הסבל הקיים.

מניעה

אין מניעה יעילה לאינטרסקסואליות מכיוון שליקויים כרומוזומליים ופגמים הקשורים לבלוטת המין אחראים להתפתחות זו. במשפחות בהן התרחשו פגמים גנטיים, ייעוץ גנטי עשוי להיות שימושי לפני תכנון המשפחה.

מעקב

ככל האפשר, טיפול מכוון עצמי הוא אופציונלי למין מיני, כך גם טיפול מעקב. העובדה שאדם הוא בין-מיני איננה מרמזת על צורך בטיפול או במעקב. עם זאת, הדבר מתרחש כאשר האדם הבין-מיני מחליט לעבור שינוי מגדרי. מאחר שניתן לשקול כאן הליכים כירורגיים והורמונליים, ישנם גם סוגים שונים של טיפול לאחר: אם מבצעים ניתוח, יש צורך לשלוט אחר הצלקות והריפוי. במיוחד במקרה של איברי המין הרגישים, ריפוי פצע מומלץ על ידי רופא. במקרה של טיפולים הורמונליים, יש צורך בבדיקות קבועות, מכיוון שרמות הורמונים מסוימות מכוונות. בנוסף, ההשפעה של תרפיה על הגוף יש לפקח ולהבין על מנת לצפות ולמנוע כל סיבוך. צורות אחרות של מעקב אחר יחסי מין מתעוררות, למשל, בגלל סבל פסיכולוגי העלול להתרחש אצל מין בין מיניות כתוצאה ממיןם. מצב ובשל סביבתם. אם מתרחשים סבל פסיכולוגי והתנהגות אוטומטית, מומלץ לטפל. טיפול לאחר עשוי לכלול טיפול נוסף תרפיה מפגשים וגם פתיחת אפשרויות לחייו של האדם המושפע. חברים ואהובים יכולים לתמוך מאוד במקרים כאלה.

הנה מה שאתה יכול לעשות בעצמך

אינטר-מיניות מהווה אתגר מבחינת עזרה עצמית אמצעים או אמצעים להגברת איכות החיים של הנפגעים. הדבר נובע בעיקר מכך שההנחה שיש לטפל או יכולה להתייחס לרב מיניות מבחינה רפואית מבוססת על ההנחה שיש שני מגדרים מוגדרים. עם זאת, עבור אנשים רבים בין המינים אין זה הכרחי להיות מסוגל להיות מוקצה למגדר אחד (בחיי היומיום, למשל, הם עשויים להתנהג בהתאם). בחיי היומיום מדובר דווקא בבעיות של שוויון חברתי ומשפטי. ישנן קבוצות וארגונים לעזרה עצמית שונים הפתוחים לאינטר-מיניים (ובעיקר גם לאנשים אחרים שאינם מיניים ברורים). כאן ניתן לקבוע נקודת התייחסות והחלפה על אתגרים יומיומיים למדי בהקשר זה. לדוגמא, הפעולות שאנשים המינים מבצעים בחיי היומיום שלהם מגוונות מאוד. חלקם לא עושים דבר משום שהם יכולים לחיות בשביעות רצון, אחרים זקוקים לתמיכה חזקה מהסביבה האישית שלהם ומנסים דברים רבים כדי להשתלב בתפקיד מגדרי. בכל מה שקשור להגברת איכות החיים במרחב הציבורי, במיוחד ההתקדמות ממלאת תפקיד שמטרתו להיות מסוגלים לבחור באופן חופשי את ייעוד המגדר ואת השם במסמכים רשמיים - וזאת ללא צורך בניתוח לשינוי מין. בנוסף, החינוך הציבורי והוראת הבין-מיניות בחינוך משחקים כאן תפקיד. כמו כן, הוכח כי ניתוח מוקדם אצל אנשים בין מיניים מוביל להפחתת איכות חיים בהמשך. מבחינה זו, הצעד הראשון להבטחת יחס טוב לחיים הוא זה, שהורים נותנים לילדם לקבוע בעצמם את הצעדים הקובעים זהות בגיל הנכון.