בדיקת דם לראומטיזם | איך לזהות שיגרון?

בדיקת דם לראומטיזם

באופן כללי, דם הבדיקה היא מרכיב אבחוני התורם תרומה חשובה לגילוי מחלה ראומטית. בהמשך מוצגים פרמטרים מסוימים אשר כאשר הם משתנים יכולים להעיד עליהם שיגרון. חשוב שהפרמטרים ייחשבו תמיד בשילוב ולא כל אחד מהם בנפרד, מכיוון שחלקם גם מגדילים או יורדים במחלות או זיהומים אחרים, כלומר אינם מתאימים במיוחד לאבחון של שיגרון.

  • BSG: BSG הוא הקיצור של דם בשקיעה. BSG מוגבר נגרם בין היתר מתהליכים דלקתיים. זה המקרה עם מחלות ראומטיות, אך גם מחלות אוטואימוניות אחרות, זיהומים הנגרמים על ידי בקטריה/וירוסים או צריכת תרופות מסוימות.

    לפיכך, ספא מוגבר הוא פרמטר לא ספציפי באבחון דלקת מפרקים שגרונית.

  • חלבון C-reactive (CRP): חלבון C-reactive הוא אחד הפרמטרים החשובים ביותר להערכת דלקת חריפה בגוף. במקרים כאלה, הוא מיוצר על ידי כבד ומסוגל להפעיל מנגנוני הגנה מסוימים בגוף. במחלות אוטואימוניות, כגון ראומטואיד דלקת פרקים, זה לא מכוון, מכיוון שהגוף תוקף ומשמיד את עצמו.

    CRP מוגבה ב דם משקף את התהליכים הדלקתיים בתוך המפרקים, אך ניתן לרומם גם בהקשר של מחלות אוטואימוניות אחרות ובעיקר בזיהומים חיידקיים. כמו קצב שקיעת הדם (BSG), זהו אפוא אחד הפרמטרים הלא ספציפיים בדם בזיהוי שיגרון. ה ערך CRP משמש בעיקר לאבחון אירוע דלקתי חריף בגוף מבלי להבדיל בין זיהומיות (בקטריה, וירוסים) או לא זיהומיות (ראומטיזם, מחלות אוטואימוניות אחרות).

    הערכה גסה של חומרת המחלה אפשרית גם בעזרת פרמטר זה.

  • גורם ראומטואיד: הגורם הראומטואידי הוא נוגדן המכוון כנגד הגוף עצמו נוגדנים במהלך מחלה אוטואימונית. מסיבה זו הוא מכונה גם "נוגדנים עצמיים" (מכוון נגד מרכיבי הגוף עצמו). ב 70% מהחולים הסובלים מראומטואיד דלקת פרקים, ניתן לגלות נוגדן זה בדם.

    הם "גורמים ראומטיים חיוביים". אין קשר בין כמות הגורם הראומטואידי בדם לבין פעילות המחלה. גורם ראומטואיד גבוה לא אומר שהמחלה חייבת להיות קשה במיוחד בזמן הנתון.

    אם הוכח גורם השיגרון בדם זה באופן פרדוקסאלי לא מוכיח מיד את העובדה שיש מחלה ראומטית.

  • נוגדן CCP: נוכחות נוגדן זה בדם מהווה סמן ספציפי לראומטואיד דלקת פרקים ומתאם עם תהליך המחלה. בניגוד לגורם הראומטואיד, נוגדן ה- CCP, המכונה גם ACPA באבחון מעבדה, אינו קיים בדם גם במחלות אחרות, כלומר הוא משמש באופן ספציפי לגילוי וזיהוי של שיגרון. הנוגדן יכול לשמש גם כדי לסווג את חומרת דלקת מפרקים שגרונית ולהסיק מסקנות לגבי מהלך מחלת המפרק הראומטואידית. ניתן לאתר אותם 10 שנים לפני הופעת התסמינים הראשונים, כגון נפיחות או כְּאֵב בדם.