בדיקה / ים לקרוע במניסקוס | תסמיני מניסקוס קרועים, אבחון וטיפול

בדיקה (ים) לקרוע במניסקוס

על מנת לאבחן א מניסקוס כדי להעריך את מיקום הפגיעה ואת היקפה, משתמשים בבדיקות שונות בדיקה גופנית, ה מפרק הברך מועבר בדרכים שונות ומנתחים את תגובת המטופל. לניתוח של א מניסקוס ידוע על מספר פגיעות שונות. אפילו קל כְּאֵב כאשר ביצוע הבדיקות מספיק בכדי להיות מסוגל להעריך איזה סוג של פגיעה קיים.

לכן אין צורך לחשוש מהתפתחות גדולה כְּאֵב. ניתן להשתמש במבחנים להערכה מניסקוס פגיעה ואין לראות בה תחליף לשיטות הדמיה אבחנתיות. על מנת לבצע אבחנה חד משמעית ולהצליח להעריך את מידת הפגיעה, משתמשים תמיד בשיטות הדמיה אבחנתיות (ראה: MRI ל מניסקוס קרוע) ובמידת הצורך ארתרוסקופיה של מפרק הברך.

יש לחלק את מבחן שטיינמן כביכול לסימן שטיינמן I ולסימן שטיינמן II. בשלט שטיינמן אני, מפרק הברך מסובב מעט פנימה או החוצה על ידי סיבוב כף הרגל. תלוי איזה סיבוב גורם כְּאֵב, ישנה סבירות לקרוע פנימי או מניסקוס חיצוני.

סימן שטיינמן II כולל בדיקת כאבי דפיקה של המפרק עם הברך מתוחה ומכופפת. תלוי בנקודות בהן ניתן להפעיל כאב ראש, סביר להניח כי המניסקוס בהתאמה ייפצע. מה שמכונה בדיקת טחינת גומי מתבצעת במצב נוטה.

אל האני רגל מכופף ומסובב פעם אחת פנימה והחוצה בזמן שהבוחן מפעיל לחץ. בהתאם למופע הכאב, הרופא המטפל יכול להצהיר על המניסקוס שנפגע ככל הנראה. מבחן בוהלר מאפשר גם הערכה של לוקליזציה של הפציעה.

במבחן זה, התחתון רגל מועבר פנימה והחוצה בזמן שמפרק הברך נמתח. במהלך בדיקת מקמוריי, הרופא המטפל מישש את פער מפרק הברך ביד אחת ומאריך לאט את רגל ביד השנייה. על ידי תפיסת תנועות מסוימות במפרק הברך וכן הופעת צלילים מיוחדים, ניתן להעריך פגיעה במניסקוס בהתאמה.

כדי להעריך פגיעה של מניסקוס פנימי, מה שנקרא מבחן Payr משמש לעתים קרובות. כאן האדם הפגוע יושב ברגליים שלובות ואילו הרופא מפעיל לחץ על מפרק הברך מלמעלה. אם מתרחש כאב, ההסתברות לפגיעה ב מניסקוס פנימי נתון.