בדיקות ילדים: טיפול, השפעות וסיכונים

בדיקות מיון לילדים משמשות לגילוי מוקדם של מחלות והפרעות התפתחות אצל תינוקות, תינוקות, ילדים ובני נוער. ישנן תקנות שונות על אופיים החובה במדינות פדרליות בודדות. עם זאת, סעיף 26 בספר החמישי של הקוד החברתי הגרמני (SGB) (סעיף 26 SGB V) הוא הבסיס החוקי הכללי לבדיקת ילדים.

מהם הבדיקות הרפואיות המונעות לילדים?

בדיקות ילדים משמשות לגילוי מוקדם של מחלות והפרעות התפתחות אצל תינוקות, תינוקות, ילדים ובני נוער. בדיקות ילדים מונעות אמצעים לאתר מחלות, מומים או הפרעות התפתחותיות אצל ילודים, ילדים ובני נוער מוקדם ככל האפשר. על בסיסם ניתן להתחיל טיפולים מתאימים. בנוסף לאיתור מוקדם של מחלות, מוקד מיוחד של בדיקות מונעות הוא אבחון התעללות בילדים והתעללות מינית. הבדיקות נערכות על ידי רופאי ילדים, מתבגרים או רופאי משפחה. לילדים קיימות 12 בחינות (בין U1 ל- U11), שביצוען תלוי בגיל. מגיל 13 ישנן שתי בחינות נוספות למתבגרים (J1 - J2). הבדיקות המונעות לתינוקות ותינוקות הינן שירותי חובה הניתנים על ידי בריאות קרנות ביטוח. לפיכך, השירותים לבחינות U1 עד U9 מכוסים באופן מלא. עוד ועוד בריאות המבטחים מכסים גם את עלויות בדיקות U10 ו- U11. על פי הנחיות הוועד הפדרלי המשותף לרופאים ו בְּרִיאוּת מבטחים, הרפואיים אמצעים לגילוי מוקדם של מחלות מוגדרים לילדים עד גיל 6. בדיקות אלו מ- U1 ל- U9 מתועדות ב"חוברת צהובה ". את הבדיקות המונעות האחרות לילדים ומתבגרים בין U10 ל- J2 ניתן לרשום ב"חוברת ירוקה "נוספת.

פונקציה, אפקט ומטרות

בדיקות מיון לילדים מתחילות עם לידתו של הילד. מדקה אחת לדקה עשר, הערכות מתבצעות על פי מה שנקרא ציון אפגר. זה כולל מדידה ושקילת הילוד ובדיקת הכבל דם. בדיקה ראשונה זו מכונה APGAR. מהשעה השנייה עד הרביעית לחיים, U1 מבוצע. מטרת ה- U1 היא לאתר פגמים בתפקודים חיוניים המשפיעים על תפקוד מוטורי, יציבה וטונוס שרירים, על מנת להיות מסוגלים לפעול במהירות. לצורך כך הגוף נבחן, מקשיב וממש. עם U2, הסינון לאיתור מחלות מטבוליות מולדות אפשריות או הפרעות הורמונליות מתקיים מהיום השלישי עד העשירי לחיים. שתי הבדיקות הללו עדיין מבוצעות בקליניקה. החל מ- U3 ואילך, רופא הילדים או רופא המשפחה אחראי על הבדיקות. בשבוע הרביעי והחמישי לחיים, הרופא בודק את ה מערכת העצבים ואברי החישה השונים כחלק מ- U3. יש גם אולטרסאונד בדיקת הירכיים. מינוי זה כולל גם הערכה של הכליות ושל השתן שלפוחית ​​שתןוכן ייעוץ לחיסונים. הבדיקות U4 עד U7 מתבצעות בתקופה בין החודש השלישי ל -24 בחיים. בדיקות אלו עוסקות בעיקר בהתפתחות הגופנית של הילד. ההתמקדות העיקרית של הרופא היא בכל הפרעות מוטוריות שמקורן מוחי. יש לבצע את החיסונים הדרושים גם בתקופה זו. בשנת 2008 הוכנסה בדיקה נוספת, U7a, בין U7 ל- U8 כהטבה של ביטוח הבריאות הקבוע בחוק. U7a, המתבצע בין החודש ה -34 ל -36 לחייו, עוסק בעיקר בבחינת מצב שיניים, התנהגות, התפתחות דיבור וזיהוי כל ליקויים בראייה. U8 בחודש 46-48 לחייו משמש לקביעת תאום כישורים, הגייה ומצב שיניים. בחודש ה -60 עד 64 לחייו, U9 מבוצע שנה לפני ההרשמה לבית הספר כדי לבחון מיומנויות מוטוריות גסות ועדינות, הבנת דיבור, ראייה ושמיעה. בין השנה השביעית לעשירית לחיים מתקיימות בחינות U10 ו- U11. הם מתמקדים בעיקר בבחינת ההתפתחות הפיזית והנפשית של הילד. הכוונה לגילוי הפרעות התנהגות אפשריות, הפרעות אוריינות ומספרות, הפרעות מוטוריות או התנהגות ממכרת. יש לתמוך בהתנהגות מודעת לבריאות. מגיל 13, בדיקת בריאות המתבגרים מתחילה ב- J1, שהושלמה בשנת 17 לחיים עם J2. שתי הבדיקות מעריכות שוב את המצב הבריאותי הכללי, התנהגות חברתית, התפתחות גיל ההתבגרות, התנהגות מינית והתפתחות מוטורית. בין היתר, הבדיקה המונעת האחרונה J2 משמשת גם כייעוץ נלווה לבחירת קריירה.

סיכונים, תופעות לוואי וסכנות

סינון ילדים מוסדר באופן שונה במדינות הפדרליות השונות, למרות בסיס משפטי אחיד. הבסיס החוקי לבדיקות רפואיות מונעות הוא § 26 SGB V.

בסיס משפטי זה קובע רק שלילדים עד גיל שש יש זכות חוקית לבדיקות כלליות ועד סוף השנה העשירית לבדיקה לגילוי מוקדם של מחלות קשות הפוגעות בהתפתחותן. עם זאת, אין חובה לבדיקות מונעות אלה. במדינות גרמניה בוואריה ובאדן-וירטמברג, הבדיקות הוחלו עד תחילת הלימודים מאז 2008 ו- 2009, בהתאמה. הרקע לכך הוא ככל הנראה הפסקת התעללות בילדים והתעללות מינית בילדים על ידי הפיכת מיון לחובה. במדינות פדרליות אחרות, אין חובה להשתתף בבדיקות רפואיות מונעות לילדים. עם זאת, בחלק מהמדינות, רופאי ילדים נדרשים לדווח מתי השתתפו ילדים. מטרה זו נועדה לזהות באופן מרכזי ילדים שלא למדו. הוריהם של ילדים אלו מקבלים תזכורת, במידת הצורך, לביצוע הבדיקה. אם לא תיערך סינון תוך ארבעה שבועות, נמסר למשרד הרווחה האחראי על הנוער המחליט על דרך הפעולה הנוספת.