סרטן הקיבה (קרצינומה בקיבה): בדיקות אבחון

חובה אבחון מכשירים רפואיים.

  • ניתוח הוושט-גסטרו-תריסריון (EGD; אנדוסקופיה של הוושט, הקיבה והתריסריון) על ידי רזולוציה גבוהה ברזולוציה גבוהה עם ביופסיות מרובות (אוספי דגימות; מכל הנגעים החשודים; בוושט של בארט, ארבעה ביופסיות רבע נוספות) [אבחון ראשוני: אבחון ראשוני כלי ותקן זהב לגילוי מוקדם, אישור היסטולוגי והדרה של סרטן הקיבה] אינדיקציות [על פי הנחיות S4]:

    אינדיקציות: יש להשתמש בווידואנדוסקופיה ברזולוציה גבוהה לאבחון ראשוני של אדנוקרצינומה של בטן או צומת הוושט; הדמיה של פס צר (NBI) וטכניקות שיפור צבע הדמיה ספקטרלית (FICE) מאפשרות הדמיה ואפיון של נגעים ריריים בקיבה ממאירה.

  • אנדוזונוגרפיה * (אנדוסקופית אולטרסאונד (EUS); בדיקת אולטרסאונד שבוצעה מבפנים, כלומר אולטרסאונד הבדיקה מובאת למגע ישיר עם המשטח הפנימי (למשל רירית של בטן/ מעי) באמצעות אנדוסקופ (מכשיר אופטי)). - כדי להעריך את המידה התוך-טבעית (חדירת קיר; בימת T) ו- לִימפָה מעורבות בצומת או הערכה של חשד רדיולוגית בלוטות לימפה.
  • סונוגרפיה בבטן (אולטרסאונד בדיקת אברי הבטן) /כבד סונוגרפיה (בדיקת אולטרסאונד של הכבד) - להוציא גרור (גידולי בת; esp. כבד גרור).
  • סונוגרפיה של צוואר - לקרצינומות במעבר הוושט (הוושט-קיבה) או חשד קליני ל לִימפָה צומת גרור.
  • טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של בית החזה (חזה) ובטן (CT בטן) * (CT בטן) * כולל אגן - לגילוי או הדרה של קרצינומות קיבה הגדלות מעבר לקיר, לאבחון חדירה מקומי וכן לאיתור מטאזות רחוקות (M-staging).

אופציונלי אבחון מכשירים רפואיים - תלוי בתוצאות ההיסטוריה, בדיקה גופנית, אבחון מעבדה וחובה אבחון מכשירים רפואיים - לבירור אבחנתי דיפרנציאלי.

  • ניגוד כפול קרני רנטגן בחינה - במקרה של סירוב של גסטרוסקופיה (גסטרוסקופיה).
  • קרני רנטגן של בית החזה (חזה רנטגן /חזה), בשני מישורים - להוציא ריאות גרורות.
  • טומוגרפיה ממוחשבת של בית החזה /חזה (CT חזי) - להוצאת גרורות ריאות.
  • הדמיית תהודה מגנטית (MRI) של הבטן (MRI בבטן) * - לגילוי או אי הכללה של קרצינומה של קיבה החוצה את הקיר, לאבחון חדירה מקומית, ולגילוי מטאזות רחוקות (M-staging) [שמורות לחולים בהם לא ניתן לבצע CT].
  • הדמיית תהודה מגנטית של גולגולת* (MRI גולגולתי, MRI גולגולתי או cMRI) - לחשד מוֹחַ גרורות.
  • שלדי סקרטיגרפיה (סינטיגרפיה של העצם) - בגידולים מתקדמים או במקרה של אי נוחות /כאב עצם או פוספטאז אלקליין מוגבר (AP).
  • מעבר של עיסת קיבה בטכניקת ניגודיות כפולה - במקרה של ממצאים אנדוסקופיים לא ברורים (למשל במקרה של קרצינומה שגדלה מתחת לרירית (ליניטיס פלסטיקה)).

* קביעת שלב ה- N המדויק על ידי EUS, CT או MRI הינה בעייתית. לאבחון של קרצינומטוזיס פריטונאלי (נגיעות נרחבת של צפק עם תאי גידול ממאירים) לפרוסקופיה (לפרוסקופיה) היא שיטת הבחירה. קרצינומה של המעי הגס התורשתית (HNPCC) תורשתית.

  • בחולי HNPCC (המעי הגס התורשתי שאינו פוליפוזיס סרטן; סרטן המעי הגס התורשתי ללא פוליפוזיס, המכונה גם "תסמונת לינץ '") ואנשים בסיכון ל- HNPCC צריכים לעבור EGD קבוע בנוסף ל קולונוסקופיה מגיל 35 [הנחיות: הנחיה S3].