לידה מוקדמת ובאה: בדיקות אבחון

חובה אבחון מכשירים רפואיים.

  • סונוגרפיה בנרתיק (אולטרסאונד באמצעות בדיקת אולטרסאונד המוחדרת לנרתיק)) - מדידת אורך צוואר הרחם (אורך צוואר הרחם); אינדיקציות:
    • משבוע 16 להריון, אם יש היסטוריה של לידה מוקדמת ספונטנית.
    • חולים סימפטומטיים

    [נשים בהריון עם היסטוריה של לידה מוקדמת והתקצרות צוואר הרחם <25 מ"מ מתחת ל -24 SSW → כישלון כירורגי / היפוך צוואר הרחם (מה שמוביל להפחתת שיעורי הפלה מוקדמת ומאוחרת)]

  • קרדיוטוגרפיה (CTG; לֵב מקליט כיווץ קול).

אופציונלי אבחון מכשירים רפואיים - תלוי בתוצאות ההיסטוריה, בדיקה גופנית ופרמטרים חובה במעבדה - לבירור אבחנתי דיפרנציאלי.

  • סונוגרפיה עוברית בבטן / בדיקת אולטרסאונד של הילד, לאבחון נוסף של:
    • קְלָף בּוֹדֵד? תינוקות מרובים?
    • צמיחה בזמן?
    • התפתחות בזמן?
    • מי שפיר כֶּרֶך (אוליגהידרמניוס, נפח מי שפיר <500 מ"ל; פולי-הידרמניוס, נפח מי שפיר> 2,000 מ"ל).
  • סונוגרפיה של דופלר (בדיקת אולטרסאונד שיכולה לדמיין באופן דינמי את זרימת הנוזלים (במיוחד זרימת הדם); מודדת את דפוס זרימת הדם בעורקי הרחם (עורקי הרחם) וזרמי הדם העובריים בעורקים ובוורידים) אצל האישה ההרה - כדי להעריך את אספקת העובר / אספקת תינוקות ( סונוגרפיה של דופלר יכולה לזהות אי ספיקת שליה קרובה / חולשת שליה ברחם כבר 20 עד 24 שבועות להריון)

הערות נוספות

  • מדידת אורך צוואר הרחם ובדיקת פיברונקטין היו בעלי ערך ניבוי נמוך במחקר תצפיתי פרוספקטיבי גדול, כולל שימוש משולב:
    • לידה מוקדמת צוינה על ידי קיצור אורך צוואר הרחם רק ב -8.0% (35 מתוך 439 נשים) בסונוגרפיה ראשונה וב 23.3% (94 מתוך 403 נשים) בבדיקה שנייה (הספציפיות היו 97.8% ו- ​​93.6%, בהתאמה; "המספר נדרש להקרנה ": 247 נשים היו זקוקות לסונוגרפיה (אולטרה-סונוגרפיה) כדי לאתר לידה מוקדמת.
    • בדיקת פיברונקטין הייתה מועילה עוד יותר כאמצעי סקר: לידות מוקדמות צוינו רק ב- 7.3% (30 מתוך 410 נשים בבדיקה השנייה) ו- 8.1% (31 מתוך 384 נשים בבדיקה השלישית), בהתאמה (הספציפיות היו 96 ו- 96.8 %; "המספר צריך להיות מוקרן": יהיה צורך לבצע בדיקת פיברונקטין אצל 680 נשים בכדי לאתר לידה מוקדמת.