ארתרוסקופיה, המכונה גם מפרק אנדוסקופיה, הוא הליך פולשני מינימלי באורתופדיה ובניתוחי טראומה, אשר ניתן להשתמש בו אבחנתית וטיפולית גם במקרה של פציעות ושינויים ניווניים. ארתרוסקופיה מבוצע באמצעות חתכים קטנים (ארטרוטומיות) ובעזרת ארתרוסקופ (צורה מיוחדת של אנדוסקופ) והוא הליך פופולרי מאוד לכל הגדולים המפרקים, אך כעת גם עבור מפרקים קטנים יותר כגון שׁוֹרֶשׁ כַּף יָד. ארתרוסקופיה צוברת חשיבות כבר כמה שנים, במיוחד ב מפרק המרפק, אך עדיין משמש בתדירות נמוכה הרבה יותר במפרק זה מאשר למשל בברך או בכתף.
סִימָן
אחד תחומי היישום לביצוע ארתרוסקופיה הוא הסרה כירורגית של אוסטאופיטים. אלה תצורות עצם חדשות שנוצרות בעיקר בהקשר של שינויים בעצמות הקשורות ללבישה (ניוונית). דוגמה לכך היא ארתרוזיס, שבו העצם נתונה למתח מוגבר מכיוון שלא ניתן להפיץ עוד את הלחץ והחיכוך על פני המפרק סָחוּס לכל שטח המפרק.
הסרתם מורכבת יחסית, מכיוון שהם יכולים להשתנות מאוד בגודל ובצורה. אזמלים ומכונות גילוח (סכינים מסתובבות עם מכשיר ליניקת חומר שהוסר) משמשים להסרתם. אינדיקציה נוספת היא ארתרוזיס עצמו.
חוסר אחידות, ריסוקים וסדקים עקב בלאי של סָחוּס יכול להילכד בעת העברת המפרק ויכול להיות כואב מאוד. אלה ניתנים להסרה טוב מאוד בעזרת מכונת גילוח. אולם בסך הכל נגעים במפרק סָחוּס של המרפק הם הרבה פחות שכיחים מאשר בכתף או מפרק הברך.
בנוסף, הידבקויות או קמטים, למשל של כמוסה משותפת, יכול להיווצר ב המפרקים. מבנים אלה נקראים גופי מפרקים חופשיים וניתן להסירם גם באמצעות ארתרוסקופיה. מחקרים הראו כי הסרתם מובילה לעיתים קרובות להפחתה משמעותית ב כְּאֵב. כדי לא להתעלם מגופי מפרקים חופשיים, יש צורך באבחון מדויק של המפרק לפני הניתוח ובמהלכו. התוויות נגד (התוויות נגד) של ארתרוסקופיה באופן כללי מורכבות רק מזיהומים באזור אתר הניתוח ומכלל ירוד. מצב של המטופל.
הכנה
כמו בכל פעולה אחרת, יש ליידע את המטופל אודות ההליך עצמו, כמו גם סיכונים וסיבוכים אפשריים, לפני הניתוח. זה נעשה על ידי שיחה עם המנתח ובאמצעות דפי מידע. זה כולל גם בדיקה נוירולוגית של אזור המרפק כדי לא לכלול נזק עצבי שאולי כבר קיים.
בנוסף, על המטופל והרופא לשקלל במשותף את יחס הסיכון-תועלת של ההתערבות ולשקול אפשרויות טיפוליות ואבחון אפשריות אחרות. זה נעשה לפני כל הליך ארתרוסקופי על ידי נקיטת קרני רנטגן תמונה בשני מישורים (לרוחב ומאחור). במידת הצורך ניתן לבצע גם בדיקת MRI (הדמיית תהודה מגנטית) או CT (טומוגרפיה ממוחשבת) שעשויים אף להחליף את השימוש האבחוני בארתרוסקופיה. לבסוף, הרופא המרדים יתן הסבר נפרד על ה הרדמה ואולי א בדיקה גופנית כדי להבהיר סיכונים אפשריים עם כללי הרדמה. בדיקות נוספות, בין היתר במנגנון הרצועה של המרפק, יכולות להתבצע ללא כאבים לחלוטין זמן קצר לפני הניתוח לאחר מתן חומר ההרדמה.
