טיפול | ארכנופוביה

תרפים

אם הפחד מעכבישים פחות בולט, לעיתים קרובות אין צורך בטיפול. עם זאת, אם הפחד מגביל מאוד את אורח חייו של האדם הפגוע ואיכות החיים מופחתת משמעותית, כדאי לטפל בפחד. אנשים מושפעים מדווחים לרוב על סבל גבוה מאוד, שיכול להיגרם מעצם הרעיון של ארכניד.

זו אינדיקציה נוספת לצורך בטיפול. באמצעות הטיפול על האנשים המושפעים ללמוד טיפול רגיל בארכנידים ולהגיע לתובנה שהארכנידים החשודים אינם מהווים סכנה ממשית ושהפחד שלהם מוגזם ובלתי מבוסס. הטיפול ב ארכנופוביה זהה כמעט לכל צורות הפחד הספציפי. אמצעים מטיפול התנהגותי הוכיחו שהם מועילים במיוחד כאן. במיוחד השיטה של ​​רגישות שיטפונית ושיטפון (שובע גירוי) משיגה בדרך כלל הצלחה טובה בטיפול בהקשר של פחד ספציפי (כאן פחד עכביש).

הקהיה שיטתית

למידה a הַרפָּיָה שיטה (הרפיית שרירים מתקדמת, אימון אוטוגני, תרגילי נשימהוכו ') נועד לסייע למושפעים להירגע ולהירגע במצבים מוכי חרדה. כעת מחפשים באופן שיטתי את המצבים שהאנשים המושפעים מצביעים עליהם כמפחידים (מפחות מעוררי פחד עד מעוררי חרדה).

במצב, האדם מיישם את הנלמד בעבר הַרפָּיָה שיטה. זה מאפשר לאדם להישאר בסיטואציה ולחוות שלא יתרחש אירוע רע. בהמשך, האדם, בלי ליווי המטפל, יכול לבקר במצבים (כאן: מצבים בהם נמצא ארכניד) לבדו, ובמידת הצורך להחיל את הַרפָּיָה הליך נגד פחד מתעורר.

שיטפון

האדם המושפע מתמודד ישירות עם הגירוי החשש ביותר (למשל לגעת בעכביש), ללא כל גישה איטית, ועליו להישאר במצב זה. באופן זה האדם לומד שהאירועים האימתניים (למשל נשיכת עכביש) לא יתרחשו.

תַחֲזִית

פוביות של בעלי חיים (כאן: ארכנופוביה) מתחילים לעיתים קרובות ב ילדות ויכולה להתפתח לזקנה. עם זאת, בדרך כלל יש צורך בטיפול רק אם האדם המושפע מרגיש מוגבל מאוד באורח חייו בגלל הפחדים ומדווח על רמת סבל חזקה. במקרה זה, ישנם סיכויים טובים מאוד לטיפול לאדם הנוגע בדבר במסגרת הטיפול ההתנהגותי.