אפקט | זופיקלון

השפעה

זופיקלון יש השפעה מעכבת על המרכז מערכת העצבים. התרופה משיגה אפקט מחליש זה על ידי הפעלת מה שנקרא קולטני GABA (חומצה גמא-אמינו-בוטירית). GABA הוא השליח המעכב החשוב ביותר (נוירוטרנסמיטר) של המרכזי מערכת העצבים.

זופיקלון יכול להיקשר לאתרי עגינה אלה (קולטנים) של GABA ולהפחית או אפילו לעכב לחלוטין את הריגוש של תאי עצב באמצעות זרם של כלוריד. ה תא עצב אז כבר לא נרגש במשך זמן מה ולא ניתן להעביר דחפי גירוי נכנסים למרכז מערכת העצבים. ריכוז הפלזמה המקסימלי (כלומר המינון הגבוה ביותר שניתן לזיהוי דם) כבר מגיעים שעה לאחר נטילה זופיקלון. מחצית החיים, כלומר התקופה בה הריכוז ב דם הוא חצוי, הוא 5 שעות.

תופעות לוואי

כמו בכל התרופות היעילות, תופעות לוואי עלולות להופיע בעת נטילת זופיקלון. לרוב החולים מדווחים על שינוי בתחושתם מפתחות (מתכתי, מר) ויבש פה. בנוסף, סיוטים, כאבי ראש, הפרעות ראייה, תחושות חולשה, סחרחורת, ביצועים מופחתים וביום עייפות הן גם תופעות לוואי אפשריות של נטילת זופיקלון.

בנוסף, זיכרון או פערי זיכרון עשויים להתרחש לאחר נטילת התרופה (אנטרוגרד שכחה). יתר על כן, תפיסות מטעות (הזיות) כבר תוארו. אין לזלזל בפוטנציאל ההתמכרות הגופנית והפסיכולוגית, שקיים במיוחד בשימוש קבוע וארוך טווח בזופיקלון. יתר על כן, תסמיני גמילה יכולים להופיע לאחר שימוש קבוע בזופיקלון במשך מספר שבועות עקב ההשפעה הממכרת לאחר הפסקת הטיפול. לכן יש חשיבות רבה לנטילת התרופה רק במקרה של הפרעות שינה קשות ולזמן קצר וכן לשקול את הצריכה בדיוק במקרה של מחלות התמכרות ידועות ולטפל ב הפרעת שינה ראשית על ידי תרופות פחות חזקות עם פוטנציאל התמכרות נמוך במידת הצורך.

פעולת גומלין

אם אחר כדורי שינה או הרגעה, כמו גם כְּאֵב ותרופות להרדמה נלקחות במקביל, השפעת הרטיבות של הזופיקלון עשויה להיות מוגברת. בנוסף, תרופות לטיפול במחלות נפש, לשרירים הַרפָּיָה (מרפי שרירים), להתקפים (תרופות אנטי-אפילפטיות) ותרופות מסוימות לאלרגיות (אנטיהיסטמינים) מובילים להחלשה גדולה יותר של מערכת העצבים המרכזית. בנוסף, תרופות המעכבות את תפקוד האנזים המזלזל בזופיקלון (ציטוכרום P450), כגון תרופות נגד פטריות (למשל קטוקונזול, איטראקונזול) או מסוימות אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה (למשל אריתרומיצין, קלריתרומיצין), יכול להגביר את ההשפעה של הזופיקלון. מאידך, תרופות המפעילות את האנזים המזלזל בזופיקלון (ציטוכרום P450) (כגון הפרע, פנוברביטל, קרבמזפין או ריפמפיצין) מחלישים את השפעת הזופיקלון.