אפילפסיה בילדים | אֶפִּילֶפּסִיָה

אפילפסיה אצל ילדים

כמו אצל מבוגרים, הצורות של אֶפִּילֶפּסִיָה בילדים מחולקים לאידיופטית, בדרך כלל עם רקע גנטי, וצורות סימפטומטיות. האפילפסיות הסימפטומטיות מבוססות בעיקר על שינויים בקליפת המוח, מחלות דלקתיות או סיבוכים במהלך הלידה. אצל ילדים הם קשורים לסיכון מוגבר להפרעות התפתחותיות עד ללקויות נוירולוגיות קשות.

לאפילפסיות אידיופתיות יש בדרך כלל פחות סיבוכים מבחינת ההתפתחות. לדוגמא, ילדים עם הכללה אֶפִּילֶפּסִיָה, כלומר אֶפִּילֶפּסִיָה שמשפיע על כל כולו מוֹחַ, בדרך כלל אינם מראים חריגות וניתן להתאים אותם היטב באמצעות תרופות. לעומת זאת, צורת המוקד האידיופטית, כלומר הצורה המתחילה במיקוד אפילפטי כביכול, מובילה לחריגות אצל חלק מהחולים בבית הספר.

זה נכון במיוחד להתפתחות דיבור וליקויים ביכולת הריכוז. לפיכך, כל הילדים שאובחנו עם אפילפסיה צריכים לקבל טיפול הולם בכדי למזער את הסיכון להפרעות התפתחותיות. בנוסף, חשוב במיוחד לבצע אבחון מקיף בילדים שחשודים שיש להם התקף אפילפטי, מכיוון שישנם גורמים רבים אחרים, כגון תהליכים דלקתיים, העלולים להוביל להתקף ודורשים טיפול הולם בנוסף למחלה האמיתית של אפילפסיה.

אפילפסיה אצל תינוקות

באופן עקרוני, הסיכון של התקף אפילפטי אצל ילודים הוא נמוך מאוד. עם זאת, זה משתנה אם תינוקות נולדים מוקדם מדי. לדוגמא, אצל אחד מכל עשרה תינוקות שנולדו בטרם עת, התקף מופיע במהלך 24 השעות הראשונות.

התקפים אלה מסוכמים תחת המונח הקולקטיבי של התקפים שזה עתה נולדו. הם בין הצורות הנפוצות ביותר של אפילפסיה המתרחשות בשנה הראשונה לחייהם: הסיבה לעלייה בסבירות להתקפים אצל פגים היא שהסיכון סיבוכים במהלך הלידה מוגבר מאוד, מה שעלול להוביל לדימום מוגבר או מחסור בחמצן. אלה עלולים לגרום מוֹחַ נזק, שעלול לגרום להתקף. גורמים נוספים להתקפים שזה עתה נולדו הם: תלוי איזה מהגורמים הללו הוא הגורם להתקף, יש להניח פרוגנוזה שונה.

אולם באופן כללי ניתן לומר שכמחצית מכל הילודים עם התקפים עוברים התפתחות תקינה עם טיפול מתאים. עם זאת, שליש מכל התינוקות מפתחים אפילפסיה כרונית במהלך חייהם.

  • אנצפלופתיה מיוקלונית מוקדמת
  • תסמונת אותרה
  • תסמונת המערב
  • תסמונת הדרווט.
  • טראומות
  • אוטמים מוחיים
  • זיהומים
  • הפרעות מטבוליות
  • מומים במוח