אנזימי כבד: פונקציה ומחלות

כבד אנזימים הם אנזימים המצויים בדרך כלל ב כבד תאים (הפטוציטים). בשפה הקלינית, הם נקראים לעתים קרובות כבד אנזימים. עלייה בוודאות אנזימים מהווה אינדיקציה לפגיעה בכבד ואילו אנזימים אחרים מתרחשים ברמות נמוכות יותר במחלות כבד.

מהם אנזימי כבד?

במחלת כבד, אנזימים בכבד מספקים לרוב רמזים חשובים באשר לסוג המחלה מדובר. באופן כללי, הגוף זקוק לאנזימים כדי לשמור על ביצועים מטבוליים. אם תאי הכבד ניזוקים, אנזימי הכבד ב דם סרום מוגבה. בהתאם לאנזים המוגבה, ניתן לסיים את סוג המחלה. הגורמים לנזק לתאים יכולים להיות כּוֹהֶל, זיהומים נגיפיים, גידולים או הרעלה. אנזימי כבד שנמדדים בדרך כלל כוללים:

  • גמא-גלוטאמילטרנספרז (גמא-GT).
  • גלוטמט דהידרוגנאז (GLDH)
  • אספרטט אמינו טרנספרז (AST, ASAT)
  • אלנין אמינו טרנספרז (ALT, ALAT)
  • פוספטאז אלקליין

פונקציה, פעולה ומשימות

הכבד, שנמצא בבטן העליונה הימנית, מעורב בתהליכי פירוק ובנייה רבים של הגוף. למשל, חשוב חלבונים מיוצרים כאן, והפירוט של הורמונים והתמוטטות האדום דם פיגמנט מתרחש גם בכבד. האדום דם ואז הופכים פיגמנט ל מָרָה, אשר, יחד עם חומרים אחרים, יוצרים מרה. זה מופרש לתוך מעי דק, שם הוא ממלא תפקיד חיוני בעיכול השומן. בנוסף הכבד מאחסן גם גליקוגן, נחושת or ברזל, ומפרק רכיבי מזון שיכולים לשמש לאחר מכן את הגוף. כל התהליכים הללו דורשים אנזימים המתווכים בתגובות כימיות. עם זאת, הם עצמם לא נצרכים בתהליך. מסיבה זו הם נקראים גם זרזים. אנזימים כאלה כוללים, למשל, טרנסמינאזות כגון גלוטמט פירונאט טרנסמינאז או גלוטמט טרנסמינאז אוקסאלואסאטל. הם מתרחשים בכבד בכמויות גדולות מאוד ומשתחררים כאשר תאי הכבד נפגעים. אסמיפט אמינו-טרנספרז חשוב לשרשרת הנשימה או למעבורת המלאט-אספרטט ומבטיח העברה של קבוצת ה- L-amino לחומצה a-keto. ל- ALT תפקיד חשוב ב גלוקוז-אלנין מחזור ומזרז את התגובה L-alanine + a-ketoglutarate = פירובטה + L-גלוטמט. גמא-גלוטאמיל טרנספרז מעביר את שאריות הגלוטמיל של גלוטתיון (GSH) לפפטידים או מַיִם, המשפיל את הגלוטתיון. ציסטאין מתרחשת בגלוטתיון, שמועבר לאחר מכן לתאים. כאן נבנה מחדש גלוטתיון. תפקידם של פוספטאזים אלקליין, המשמשים כסמנים למחלות שלד ומחלות כבד שונות, טרם הובהר לחלוטין. אם קיימת מחלת כבד, האנזימים נקבעים, ומספקים לרופא אינדיקציות לגבי היקף או אופי המחלה. כאן, רמת העלייה באנזים המסוים מעידה על מידת הנזק.

גיבוש, התרחשות, תכונות ורמות אופטימליות

ייצור אנזימי כבד מתרחש בתאי כבד. בתהליך זה האנזימים השונים תורמים להאצת תהליכים מטבוליים המתרחשים בתאי הכבד. אם מתרחשת פגיעה בתאי הכבד, האנזימים משתחררים ונכנסים לדם. אחד מאנזימי הכבד החשובים ביותר הוא גלוטמט טרנסמינאז oxaloacetate, אשר נמצא בכבד, בשריר השלד וב- לֵב שריר וכיום ידוע גם בשם אמינו-טרנספרז אספרטט (AST). בציטופלסמה של תאי כבד, האנזים גלוטמט פירובטה טרנסמינאז או אלנין ניתן למצוא aminotransferase (ALT). פירובט נוצר מ אלנין aminotransferase, אלנין מעודף חנקן. אנזים שנקרא קרום-קרום הוא גמא-גלוטאמיל טרנספרז (y-GT), שנמצא בכבד, אך גם בכליות, מעי דק, טחול ולבלב. פוספטאזים אלקליין הם אנזימים שיכולים להיסתק חומצה זרחתית מונואסטרים ונמצאים בכבד, עצמות, כליות, או מעי דק.

מחלות והפרעות

אנזימי כבד נקבעים באבחון מחלת כבד. לשם כך הרופא לוקח דם מהחולה, שנבדק לאחר מכן במעבדה. תסמונות חשובות שיכולות עוֹפֶרֶת לפגיעה בכבד כוללים מחלות דלקתיות אוטואימוניות, אי ספיקה בכבד התאים, כולסטזיס וציטוליזה. הסיבה עשויה להיות ניאו-פלסטית, אוטואימונית, טראומטית, רעילה או זיהומית. בתסמונת ציטוליזה תאי כבד מומסים ותוכן התאים נכנס לדם. האנזים השולט בציטוליזה הוא ALAT. במחלת שלב שחמת או כּוֹהֶלהושקע צהבת, ASAT שולט. אם ה- ASAT מוגבה בינוני, זה עשוי להצביע על נזק לתאי שריר, שניתן לאשר על ידי קביעה עוקבת של מה שמכונה קריאטין קינאז. תסמונת כולסטזיס מעידה על הפרעה ב מָרָה הפרשה או סינתזה. ניתן להבחין בין כולסטזיס חסימתי ולא חסום. בכולסטסטה חסימתית, מָרָה צינורות מונעים על ידי אבני מרה, למשל, בעוד שבכולסטסטאזיס לא חסום תאי האפיתל בצינורות המרה נפגעים, וכתוצאה מכך מופחתת הפרשת חומצת המרה. בכולסטאזיס יש עלייה באנזימים GT ו- ALP. אם רמת ה- ALP תקינה ורק האנזים GT מוגבה, כרוני אלכוהוליזם בדרך כלל נוכח. אם רק ערך ה- AlP מוגבה, זה מצביע על מחלת עצם. באי ספיקה של הכבד, תפקוד הכבד נפגע, וכתוצאה מכך ירידה אלבומין סינתזה ומטבוליזם של חלבונים או האטה של ​​שומנים וסוכרים. בתסמונת האוטואימונית-דלקתית, אימונוגלובולינים עלייה, ו- IgA מוגבה מציין כּוֹהֶלשחמת המושרה.