אלרגיה לארס דבורים

מבוא

אלרגיה היא תגובה משל הגוף המערכת החיסונית לחומרים זרים (מה שמכונה אלרגנים) שלמעשה אין להם תכונות זיהומיות כלשהן. האורגניזם מגיב לאלרגנים אלה על ידי גירוי התפתחות תהליכים דלקתיים וייצור נוגדנים. רוב התגובות האלרגיות מתבטאות דרך פריחות בעור ו / או בקרום הרירי.

ארס דבורים (אפיטוקסין) הוא אחד החומרים האופייניים המעוררים תגובות אלרגיות. הוא מורכב מתערובת של הפרשות שונות המוחדרות (מוזרקות) לעור דרך עוקץ הדבורה. עבור חולי אלרגיה עוקץ דבורים מייצג מצב מסכן חיים שיש לטפל בו במהירות.

תסמינים

אצל בני אדם, ארס הדבורים גורם לעיתים קרובות לדלקות קטנות באזור העוקץ. דלקות אלו מלוות בדרך כלל בנפיחות מקומית, כְּאֵב ואדמומיות. עבור האדם הלא אלרגי הנפוץ, עוקץ דבורה יחיד אינו מהווה סכנה כלל; עבור אנשים כאלה, רק מספר גדול של עקיצות יכול לגרום לבעיות.

עבור אנשים שאינם אלרגיים, רק עקיצות דבורים באזור הגרון והלוע מסוכן, שכן דרכי הנשימה יכול להיות מכווץ מאוד על ידי נפיחות מקומית נשימה לכן מוגבל. בנוסף דרכי הנשימה, העיניים ומערכת העיכול יכולים להיות מושפעים. אלרגנים רבים גורמים בדרך כלל חום, עייפות והפרעות שינה קשות. עבור אנשים הסובלים מאלרגיה לארס דבורים, לעומת זאת, אפילו חרק בודד עוקץ רחוק מכך הגרון יכול להפוך למצב מסכן חיים. במיוחד קוצר הנשימה בולט כאן מאוד.

גורם לאלרגיה לארס דבורים

ברגע שהחומרים (אלרגנים) הכלולים בארס הדבורים נכנסים לזרם הדם, תגובה אלרגית ניתן להפעיל. כל ארס חרקים מורכב משילוב שונה של חומרים, ארס הדבורים מכיל בין היתר: חומרים אלה מעורבים באופן משמעותי בהפעלת אלרגיה. ברגע שהאורגניזם בא במגע עם חומרים אלה דרך זרם הדם, הוא מתחיל לייצר חומרי הגנה מסוימים (מה שנקרא נוגדנים).

כבר במהלך העוקץ הראשון המון נוגדנים מהמחלקה IgE (אימונוגלובולין E) מיוצר ומשוחרר לזרם הדם. לאחר מכן נוגדנים אלה נקשרים באופן קבוע לתאי תורן כביכול, אשר בתורם נחשבים לבנים דם תאים (לויקוציטים). עם כל עקיצה נוספת שמובילה לחשיפה של האורגניזם לארס הדבורים, הנוגדנים שכבר נוצרו מזהים את האלרגנים ויוצרים איתם קשר יציב (היווצרות מורכבת).

זה האות לכל האורגניזם לייצר חומר מסוים, היסטמין, בכמויות מוגברות ושחרורו לזרם הדם. היסטמין, בתורו, עצמו ממלא תפקיד מכריע בהתפתחות הסימפטומים האופייניים של תגובה אלרגית; זה גורם לגירוד חמור, כְּאֵב והתכווצות תאי שריר חלק. כיווץ זה גורם, למשל, להיצרות משמעותית של דרכי הנשימה, מה שעלול להוביל למצוקה נשימתית ובמקרה הגרוע ביותר למוות מחנק. - פוספוליפאז א

  • מליטין ו
  • היאלורונידאז.